אפילו בתחום השינה יש הבדלים בין גברים לנשים, אבל לצערנו כיום רק מיעוט מבין את חשיבות הנכחת ההבדלים בין גברים לנשים בתחומי החיים.
גילוי נאות: אני מעריצה את ראש הממשלה שלנו. הוא שליח נאמן שהתברך ביכולות-על, והוא מצעיד את המדינה היקרה שלנו בצעדי ענק בכל כך הרבה תחומים – המדיני, הבינלאומי, הביטחוני, הכלכלי, עד שמדינות הבלטיות מזמינות אותו כאורח כבוד, פוטין חפץ ביקרו וטראמפ מתייחס אליו כידיד קרוב. ידי מלכים ושרים מוגשות לו לשלום.
אני דוממת מול כוח העמידה שלו, הנחישות שלו ומסירות הנפש לעמוד בחוד החנית במשך שנות דור. אולי הסוד טמון בכך שראש הממשלה שלנו משתדל לישון שבע שעות בלילה, זאת בתנאי שהטלפון האדום לא מצלצל. אבל בימים כתיקונם הוא מצליח לנוע אל תוך החלום, וזה מדהים בעיניי. אם ביבי, שכל כובד משקלה של מדינתנו הרוחשת מונח על כתפיו החסונות, מצליח לנום שנת ישרים, מה אני כי אלין?
מומלץ לישון כשבע שעות בלילה כדי להחליף כוחות. זה עשוי למנוע מחלות לב וכלי דם. שניות לאחר שראשו של האיש נפגש בכרית, נחירותיו מעידות על כך שהוא נשאב לעולם חלומות ססגוני, ואילו אני זקוקה כל ערב לטקס שלם הכולל היגיינת שינה על כל מרכיביה: אפלולית, שקט, רוגע וספר טוב שכיף להתכרבל איתו. ואז מגיעים רגעי ההתבוננות במאורעות היום שחלף, מחשבות על הצאן מתובלות בתפילות על כולם, למגדול ועד קטן, והשלה מוּדעת, לפחות לכמה שעות, של כל עול העולם המוטל על כתפיי. רק אז אני נלכדת במלתעותיה של מלכת השינה.
האמת היא שאצל הנשים במהלך כל מעגל החיים השינה נעדרת. אולי רק יחידות סגולה, יודעות חן, זוכות ליהנות מקסמיה. כשהייתי אם צעירה הלילות שבהם זכיתי לשהות בביתי, ולא בתורנות לילה בבית החולים, עברו עליי בהנקות אל תוך החושך. עד הילד התשיעי לא ידעתי שיש תינוקות שישנים כמעט כל הלילה. גם כשהם התחילו לגדול, הלילות המשיכו להציף את הנוכחות של חבל התבור שמסרב להינתק, כי כשהילדים גדלים הם פשוט עוברים מהידיים לכתפיים.
אכן, ישנם הבדלים מגדריים בין המינים, בוודאי בנושא השינה בגיל הכסוף, ויש המסכימים שחשוב להנכיח את ההבדלים, אבל הם מיעוט, בינתיים. הסרטון האמריקאי 'הפכו את הגברים לגברים' מבקש לשמר את התכונות הגבריות שהן חיוניות על מנת לבנות כלכלות ולנצח במלחמות. חברה בריאה סומכת על גברים אחראים וחזקים. שום תיאוריה פמיניסטית לא תשנה זאת. אנטי גבריות גוררת אחריה חוסר החלטיות ובלבול. הגברים היום בורחים מאחריות, וגבר פסיבי לא יפעל נגד הרוע ולא יקדם תהליכים. הסרטון מוסיף שכבר בכיתות הנמוכות יש ניסיון להפוך גברים לנשים בשם השוויון. מסבירים להם שתחרות זה רע, אבל ככלל זה לא נכון, כל החיים שלנו מלאים תחרויות.
בזכות בן הזקונים
גם החלימה היא עניין מגדרי בהחלט. בעל החלומות שלצידי מביים סרטי פעולה, ואילו אצלי החלום הוא מלודרמה הבנויה מבליל של רגשות וחוויות המסורות ללב. חלומו של אדם הוא תבנית נוף מחשבותיו. האיש מאוד אוהב לחלום, למשל, על כך שאזכה בגילי המופלג מאוד לשלב סבתאות והיריון. בחלומו והנה לנו עוד זוג תאומות, קדושה ומלכות, שמתווספות לבנותינו תהילה ותפארת, שהן כבר אימהות ברוכות בעצמן. אומנם זה כנראה לא יקרה, אבל גם את בן הזקונים ילדתי בגיל מאוחר יחסית. למעשה הוא נולד בגיל שבו יכולתי כבר להיות סבתא שלו.
לידה בגיל מבוגר דורשת התייחסות מיוחדת. בוועדה שדנה בהרחבת מאגר הביציות לתרומה, שבה זכיתי להשתתף כחברה פעילה, התמקדו כמה דיונים סביב טובת הילד, אך הסיכום היה שהתועלת עולה על החסר, כי בני זוג שצברו ניסיון חיים והוכיחו יציבות זוגית הם בדרך כלל גם מבוססים כלכלית ופנויים לילדיהם מבחינת סדר יומם, אף יותר מהורים צעירים שמלהטטים בין לימודים לפרנסה ולומדים הורות וזוגיות על גבם של ילדיהם. כולם סיכמו שהאמת היא שחבל שאי אפשר להתחיל את ההורות כבר כסבים.
ישנן נשים שלא מתחברות ללוק ההיריוני, למרות שבעיניי הוא הלוק הכי מרהיב ומרגש שיש. היום, כשקמים בשבילי באוטובוס, אני רואה זאת כמחמאה – בוודאי בגילי. אני מתגעגעת לימים שבהם בעיטות נעימות ליוו אותי לאורך היממה. באלו הימים הייתי או "עם אחד בעגלה" או "עם אחד בזמן קריב". אך הרוב, מתברר, מרגישות אחרת. בוועדה הממשלתית לדמוגרפיה, שגם בה נטלתי חלק, נידונה האפשרות לעשות מסע פרסום עם תמונות של נשים הרות. כך משפיעים על התודעה. המחשבה הייתה שאם נשים תרגשנה טוב עם ההיריון שלהן, והנוכחות ההריונית תתנוסס בגאון מעל שלטי חוצות כדבר יפה שיש להתגאות בו, ייתכן שתהיה לכך השפעה (גם אם שולית) על הרצון להרחיב את המשפחה.
לא מעט מחקרים מצאו שהיריון ולידה בגיל מבוגר מצעירים את רקמותיה של האישה. מנגנון הקשור להצמחת כלי דם ועצבים בכל מערכות הגוף מושפע באופן חיובי מתהליך ההיריון והלידה. קיימים זה מכבר פרסומים על כך שאורך חיי התא בגוף היולדת המבוגרת ארוך יותר מנשים שפסקו מלדת בגיל צעיר יותר. עצם קיומה של פוריות טבעית בגיל מבוגר עשויה להצביע על תוחלת חיים צפויה ארוכה יותר. והכול בזכות בן הזקונים.
שני סוגי יונים
בדורו של משיח גם ארץ חמדה זוכה להתגשמות חזון הנביא ישעיהו, ללידה על-טבעית, להרחבת המשפחה. "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם". לפי הנביא שתי עליות הן: יש יהודים שעולים לארץ כמו יונים אל ארובותיהם, כשכנפיהם חותרות לעבר השובך הישן, והם שמחים סוף סוף להצטרך לאחיהם. ויש יהודים שאינם יודעים את הדרך ולא חולמים על קדושת הארץ, אבל באה הרוח ומטיסה אותם אל הארץ הטובה שלנו, וגם הם מגיעים, וגם הם משתלבים, וגם הם נהיים חלק מהעם הנברא בארץ.
והם הופכים לחלק מהיצירה החדשה של העם בארצו עד ששואלת ארץ ישראל בתמיהה: מי ילד לי את אלו? אנו זוכים לראות היום בעינינו את התגשמות החלום, את העולים האידיאליסטים ואת העולים שבורחים ממקומות שהאדמה מתחילה לבעור בהם מתחת לרגליהם, ושניהם מגיעים ושניהם בונים את עתידנו.