'וייטב אלוקים למיילדות ויעש להן בתים'. מיילדות בשם שפרה ופועה, יהודיות אמיצות או נוכריות בעלות ערכים (תלוי בפירושים השונים).
יוכבד ומרים 'עשו היסטוריה' בזה שהן שעמדו על דעתן ועל ערכיהן ועל האמת שלהן מול פרעה המלך הגדול והרשע, 'ותחייןָ את הילדים'. הן בוודאי שלא היו המיילדות היחידות של רבבות נשות ישראל שהיו מפוזרות בכל ארץ גושן ואף בחלקים אחרים של ארץ מצרים הגדולה. כנראה שהיה רשת של בתי רפואה עם חדרי ניתוח משוכללים שיכלו לקלוט את הנשים ההרות לביצוע ניתוחים קיסריים לשליפת ששת העוברים מרחמי הנשים היהודיות בסדרתיות, ופגיות משוכללות שיכלו לקלוט פגים שנולדו בלידות השישייה הנ"ל. בל נשכח את הצוות הניאונטלי המומחה שקבל אליו את הפגים לטיפולו המסור במקביל לשפרה שמשפרת ופועה שפועה.
אבל נראה כי ספק אם נשים שרגילות לגדל שש תינוקות בכרס אחת זקוקות לסיוע של מיילדות… אין ספק שלמיילדות היה תפקיד מיוחד, לנהל את ההיריון והלידה מבחינה רפואית, לתמוך רגשית בנשים, סוג של דולות ומילדות ורופאות נשים ביחד. במילים פשוטות – הן היו מופקדות על השליחות העילאית של לדאוג לעתידו של העם היהודי. פרעה בייאושו , אחרי ש'בני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד'… הגיע למצב של 'ויקוצו מפני בני ישראל' .
ואז הוא חשב שאולי המיילדות האלו תסכמנה בפקודתו לעצור את התהליך. הוא קיווה אולי לגרום לנשים היהודיות להימנע מהריון ומלידה ולהפנים את העובדה שהן לא תזכינה לבנים חיים, לא צריך להגזים בילודה, חבל להרגיז את פרעה-אפילו אפשר אולי להבין אותו… אבל הוא טעה. הנשים הגדולות האלו נשאו את המשא ההיסטורי הזה על כתפיהן במודע, הם לא נכנעו לא לשליט ולא לפחד ולא לחשבונות עתידיים.
והשכר שלהם, כתשובת המשקל, היה הבתים שה' 'עשה' להם. 'בית' משמעותו משפחה, הגנה, פרטיות, שלוה, שמחה, עתיד. 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו', ואם ה' בונה בית הרי זה בניין עולם. מי שלוקח על עצמו אחריות היסטורית להגן על בתים כה רבים, על העתיד של עם ישראל, מגיע לו בית משלו, בית מושלם, בית כזה שרק ה' יכול לבנות. לכל אחת הבית עם שליחות המתאימה, יש 'בית כהונה' ויש 'בית מלכות'. לא כל הבתים היהודיים שווים, אבל לכולם מטרה אחת – ההמשכיות של העם היהודי ושל הבית היהודי, ולזה זכינו כולנו בזכות שפרה ופועה. אז האם זה משנה מי הן היו באמת?
מה שברור הוא שלכנס ה20 של מכון פועה כולן מגיעות! מחכה לכן.