פרשת בלק ועין טובה

לאחרונה עברתי טיפול בעין, וזה ישרת אותי מבחינה מקצועית, כי יש אוכלוסיית  מטופלים מיוחדת במינה שחשוב לי להביט בה תמיד בעין טובה. אלה הם העוברים.

אני מנסה ללמד עליהם זכות, להיות סוג של סניגורית , להיות להם לפה. זה לא פשוט במציאות המדיקו-לגלית של הרפואה היום [קרי- רפואה המושפעת ממערכת המשפט].

באופן מסורתי , מעקב הריון שגרתי כולל בתוכו מעקב אחר שני פציינטים – האם והעובר, כשאנו, הרופאים, נדרשים לשמור באופן אופטימלי על בריאותם של שני הגורמים. כשהתחלתי התמחות, לא היתה תקשורת עם העובר מעבר לתנועות והאזנה לדופק עוברי.

אבל מאז שהתפתחה רפואת העל-קול, ויש אפשרות לראות את הנולד, מעקב ההריון כולל בחינה בלתי פוסקת של העובר ומתן ציונים בהתאם – ציון עובֵר או ציון נכשל.  וכדי להגיע לאבחנה, מבוצעות בדיקות חודרניות  שהן לעיתים מיותרות ומזיקות והופכות את ההריון לסיוט עבור ההורים. ההריון הופך למסלול מכשולים , במקום חוויה נעימה ואופטימית.

לפני שנים התקבלה החלטה על ידי משרד הבריאות להוריד את גיל הזכאות לביצוע בדיקת מי שפיר חינם מגיל 37 לגיל 35. המלצה זו נולדה בעיקר על מנת להגן על כתפי הרופא המטפל והמוסד שבו הוא מועסק מתביעות משפטיות, אם וכאשר יימצא הוולד חס ושלום 'פגום'.

קביעת גיל 35 כגיל 'מבוגר' היא קביעה שרירותית לגמרי, שהרי בכל גיל ככל שעולה הגיל קיימת עליה בסיכון למומים כרומוזומליים; הוחלט שסיכון של 1.380 יהיה 'קו פרשת המים'.

על רקע השינוי בחוק, שר הבריאות נכנס למצב מביך ביותר. הוא קיבל מכתב מהרופאה ד"ר ח' קטן הממליץ אכן להוריד את הגיל לביצוע בדיקת מי שפיר מגיל 37 לגיל 35, ולמחרת הגיע לשולחנו מכתב נוסף מד"ר ח' קטן שיצא נגד הורדת הגיל לביצוע בדיקת מי שפיר.

אחרי בירור נפתרה התעלומה: גיסתי ד"ר. חיה קטן, שניהלה במשך שנים את תחום הרפואה בביטוח הלאומי, בתוקף תפקידה פעלה על מנת למנוע תחלואה עתידית שתיפול על כתפי המדינה. ואילו אני מצדי סברתי שזה עלול לעודד נשים בגילאים אלו לבצע בדיקות חודרניות, שהן לעיתים מסוכנות לגוף ולנפש של האם ושל העובר גם יחד.

היום ישנן בדיקות לא חדרניות כמו בדיקתNIPT- – DNA עוברי בדם האם, שמבוצעות בשבוע העשירי להריון בדיוק גבוה, מה שמייתר במקרים רבים את בדיקת מי השפיר.

אבל מסתבר שקיימים כיווני הסתכלות מגוונים אצל זוגות שונים. אחד החששות בלידה בגיל מבוגר היא לידת ילד עם תסמונת דאון. יש זוגות שיבצעו את הבדיקה, ואם יתברר שהילד אכן לוקה בתסמונת, הם יחליטו להשאיר את ההריון, אבל ירגישו שההכנה הייתה נכונה להם.

ואמנם ילד עם תסמונת דאון בכל רמה שהיא אינו ילד רגיל, אבל יש לילדים אלו חן מיוחד- אופטימי ונעים. אין לנו דרך להעריך את הקושי של האחר ובוודאי לא לשפוט. טוב שיש אופק לבחירה מודעת שהיא חשובה מאד בעידן שלנו, בכל תחום. והכל עניין של נקודת מבט.

את זה אנחנו רואים בפרשה שלנו. ואם שטום העין  בא לקלל אבל נאלץ לברך, לראות את יופי סגולותיו של עם ישראל, בוודאי שנוכל גם אנחנו להסתכל על המציאות המורכבת שלנו בעיניים טובות. לא שמחתי על הממשלה הזאת, בלשון המעטה. אבל עצם זאת שיש ראש ממשלה שומר מצוות, היא מציאות שמרחיבה לי את הלב. ואנחנו מתקדמים.

הצלחנו לערוף את ראשה של מיס קורונה לפני רוב מדינות העולם , ולחזור לחבק ילדים ונכדים ולהתכנס בבתי תפילה ובאולמי שמחות, בזכות החיסונים שביבי האלוף דחף בצורה מופלאה. אנחנו ממש בצירים האחרונים, הראש בתעלת הלידה ואין אחורה פנה. רק קדימה.

אמנם יש צירים , עליות וירידות של הלחץ התוך רחמי, אבל הם מקדמים אותנו לקראת בשורת הגאולה, לקראת לידת תינוק יפה במיוחד. עין לא ראתה כל אלה.. עתיד ורוד עומד לפנינו. רק צריך לפתוח את העיניים ולראות.