לא למדתי משפטים. אבל במקצוע שלי לעיתים אני נדרשת לעמדת הסניגוריה. במציאות המדיקו-לגלית של הרפואה היום , רפואה המושפעת ממערכת המשפט, אנחנו בוחנים את העובר בבדיקת העל-קול, מכל כיוון אפשרי.
וכמובן שמצב כזה תמיד עלולים להופיע ממצאים חריגים שיגררו בדיקות נוספות- חודרניות ושאינן חודרניות, והזוג נכנס לסחרור וגם אנחנו. כל זה כדי להדוף מעל כתפינו את אימת בית המשפט. כמה זה חבל. שכחנו מהי מטרת מעקב ההיריון. מעקב הריון שגרתי כולל בתוכו מעקב אחר שני פציינטים –אם ועובר, כשאנו, הרופאים, נדרשים לשמור באופן אופטימלי על בריאותם של שני הגורמים.
כשהתחלתי התמחות, לפני מעל שלושים שנה, תקשרנו עם העובר דרך האזנה לדופק עוברי במכשיר דופטון. לאחר שנת התנדבות במושב מתתיהו הצעיר- היום קריית ספר הגדולה- קבלתי מהמושב במתנה מכשיר דופטון ולא היתה מאושרת ממני. יכולנו להאזין לדופק העוברי אבל בוודאי שלא לראות אותו. המסלול אל העובר כלל חלון שחור שמעבר לקירות הבטן של האישה.. אבל מאז שהתפתחה רפואת העל-קול, ויש אפשרות לראות את הנולד, מעקב ההיריון כולל בחינה עקבית ובלתי פוסקת של העובר ומתן ציונים בהתאם – ציון עובֵר או ציון נכשל. וכדי להגיע לאבחנה, מבוצעות בדיקות חודרניות שהן לעיתים מיותרות ומזיקות והופכות את ההיריון לסיוט עבור ההורים. ההיריון הופך למסלול מכשולים , במקום חוויה נעימה ואופטימית.
לפני שנים התקבלה החלטה על ידי משרד הבריאות להוריד את גיל הזכאות לביצוע בדיקת מי שפיר חינם מגיל 37 לגיל 35. המלצה זו נולדה בעיקר על מנת להגן על כתפי הרופא המטפל והמוסד שבו הוא מועסק מתביעות משפטיות, אם וכאשר יימצא הוולד חס ושלום 'פגום'. קביעת גיל 35 כגיל 'מבוגר' היא קביעה שרירותית לגמרי, שהרי בכל גיל ככל שעולה הגיל קיימת עליה בסיכון למומים כרומוזומליים; הוחלט שסיכון של 1.380 יהיה 'קו פרשת המים'. הבעיה בבדיקת סיסי השליה או מי השפיר היא שאלו בדיקות חדרניות שעלולות לפגוע בעובר, עם סיכון להפלה או לזיהום אימהי, גם אם האחוזים נמוכים מאד. היום ישנן בדיקות לא חדרניות כמו בדיקתNIPT- – DNA עוברי בדם האם, שמבוצעות בשבוע העשירי להריון בדיוק גבוה, מה שמייתר במקרים רבים את בדיקת מי השפיר.
אחד החששות בלידה בגיל מבוגר , קרי, סביב גיל 38 ומעלה, היא לידת ילד עם תסמונת דאון. יש זוגות שיבצעו את הבדיקה, ואם יתברר שהילד אכן לוקה בתסמונת, הם יחליטו להשאיר את ההריון, אבל ירגישו שההכנה היתה נכונה להם. ואמנם ילד עם תסמונת דאון בכל רמה שהיא אינו ילד רגיל, אבל יש לילדים אלו חן מיוחד בדרך כלל. הם חמים, חייכנים, חברותיים. ויש משפחות רבות שצמחו מלידת הילד המיוחד עם הכרומוזום העודף.. אין לנו דרך להעריך את הקושי של האחר ובוודאי לא לשפוט. טוב שיש אופק לבחירה מודעת שהיא חשובה מאד בעידן שלנו, בכל תחום. והכל עניין של נקודת מבט.
צר לי על המרגלים, שהיו כל כך צרי עין במבטם על הארץ הטובה שלנו. המשקפיים השחורים שהרכיבו סימאו את עיניהם.
האמת היא שכך זה גם בנושא הגאולה. הרי כתוב- 'בזמן שמלך המשיח בא- עומד על גג בית המקדש משמיע לישראל ואומר-'ענווים הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזוהר' ….ביושבנו על המשבר, אנחנו ממש בצירים האחרונים, הראש בתעלת הלידה ויש צירים שמקדמים אותנו לקראת לידת הגאולה. ויש מי שלא רואה בכלל. מופלא מעיניו למרות כל הניסים שמתחוללים סביבנו, למרות הממשלה היהודית הטובה שנבחרה, למרות הצמיחה המדינית בכל כיוון אפשרי, למרות פריחתה העל-טבעית של עולם התורה.
כמה חבל. עתיד ורוד עומד לפנינו. רק צריך לפתוח את העיניים ולראות.