מה אפשר לעשות על הספה. לפני כמה שנים שכב אחד הבנים שלי מלוא אורכו על הספה באמצע היום ועיניו עצומות. בעלי, שחס על כל דקה בסדר יומו, העיר לנער: מה אתה שוכב ככה בחוסר מעש? ענה הילד בלי להתבלבל: אבא, אני לא סתם שוכב, אני חושב מחשבות טובות. ואני מוסיפה: לזה בוודאי יש ערך רב.
על הרבי מלובביץ' זצ"ל מספרים שמעולם לא לקח יום חופש. הוא גר סמוך למשרדו בבניין 770 המפורסם, ויום יום, בלי יוצא מן הכלל, עד לימי זקנותו ומחלתו, הוא היה צועד אליו בבוקר וחוזר ממנו אל ביתו מאוחר בלילה. זה מתאים למי שכבר עשוי, למי שכבר בנה את עצמו. אבל לא כך היה בצעירותו. הייתה תקופה שבה עשה פסק זמן, כששהה בגרמניה ובצרפת בלימודים אקדמיים ותורניים לפני שעבר לארצות הברית, ומי יודע כמה כוחות, ידע והבנה הוא נטל מהימים הללו ששימשו אותו כל ימי חייו.
הקורונה החזירה את הנשימה. רוב בני האדם צריכים מדי פעם פסק זמן פיזי ורוחני כדי להתרענן ולהמשיך לצמוח. ומי לנו גדול מיעקב אבינו שידע לעשות אתנחתא בדיוק בזמן? יעקב הוא איש החלום. הוא יוצא מבאר שבע צפונה בציר כביש 60 אל בני משפחתו בחרן, הרחק בדרום־מזרח טורקיה של היום. לאיש צעיר וחסון מדובר בכמה שבועות של הליכה, ויש לצפות שאכן יגיע בתוך זמן קצר יחסית לתחנתו הסופית. אבל יעקב עושה סיבוב ומגיע לבית מדרשם של שם ועבר. לפי חז"ל הוא נטמן שם 14 שנים, ורק אחרי ההשתלמות הארוכה הזאת הוא יוצא ממחבואו ומגיע בתוך כמה ימים אל הבאר שבשדה ליד העיר חרן.
השנים הללו הן לא חלק מהכרונולוגיה הרשמית של יעקב. לו היה כותב קורות חיים הוא לא היה מונה אותן. אלו שנים חוץ־היסטוריות, שנים טמונות שחרגו מהתוכנית. יעקב נעלם מהתנ"ך כשהוא ממלא את עצמו בתורה ובחוכמה בגן עדן נסתר. רק בבית המדרש הסודי הזה הוא הפך להיות יעקב אבינו, ורק כשהרגיש מלא בתורה ובחוכמה הוא נשק לזקניו־רבותיו, קיבל את ברכתם והמשיך הלאה למשימתו – בניית בית ישראל.
הקורונה העניקה לנו תקופה של יציאה מהשגרה. בתקופה הזאת ניתנה לי הזדמנות לצלול אל תוך התבוננות מפוכחת במסע חיי, ופתאום הבנתי עד כמה התסריט הזוי. אני מתרוצצת, הימים והיומנים עמוסים לעייפה, ואין לי זמן לעצמי וליקרים לי וגם לא למטופלות שלי, כי העומס הוא בלתי אנושי ואני עושה אלף דברים בנשימה אחת. ואז הבנתי כמה סדר היום המטורלל שלי נוטל ממני את החמצן שלי. בפסק הזמן הזה החלטתי להצמיד לעצמי אוקסיטומטר ולהרפות, לשנות את סדר היום ולאפשר לעצמי מרחב לנשימה. נשימה פשוטה. מלוא הריאות. תודה לך קורונה שהחזרת בי נשימתי בחמלה רבה.
אפקט פרנקלין. גם האתנחתא היא חלק מן הדרך. בכל המסעות שלנו חשוב להצטייד בכלים משופרים כדי לצלוח את הדרך בטוב. יש כישורים שאנו רוכשים באופן עצמוני במהלך מסע החיים. הם לא נלמדים באוניברסיטה, אבל הערך שלהם עולה בהרבה על כל חומר אקדמי שבלסנו. אפשר לעצור לאתנחתא מחשבתית, לשנות את היחס שלנו לסביבה ולקצור הצלחה מסחררת. כך עשה יעקב אבינו – הוא הצליח להכניע את כעסו של לבן ולכרות עמו ברית. יעקב הפך עוד יריב לחבר: כשמלאכו של עשיו בא להכניע אותו, יעקב ביקש ממנו ברכה.
להבדיל, כך עשה בנג'מין פרנקלין, שכיכב בספרי ההיסטוריה שלמדתי בבית הספר היסודי בניו־יורק. הוא נולד למשפחה ענייה ממסצ'וסטס ונאלץ לפרוש מלימודיו בגיל עשר כדי לעזור בפרנסת המשפחה, אבל בבגרותו הפך לאיש אשכולות והיה מדינאי, מוזיקאי, מדען, סופר ויזם. מעל הכול הוא בלט באומנות הפוליטיקה, ובעיקר ביחסים בין־אישיים. הוא היה אומר שהדרך הטובה ביותר להיפטר מיריב היא להפוך אותו לידיד. כיצד עושים זאת? הנה דוגמה: פרנקלין ניצח בבחירות המקומיות והחליט לקרב את היריב שלו אליו. הוא התעניין קצת בחייו האישיים, וכשנודע לו שיש ליריב אוסף ספרים נדירים הוא ביקש לשאול ממנו ספר נדיר, והלה הסכים. אחרי כשבוע השיב לו פרנקלין את הספר והודה לו. בפעם הבאה שהם נפגשו, דיבר היריב הפוליטי עם פרנקלין באדיבות רבה ואף הציע לעזור בפעילותו הציבורית, וכך התפתחה בין השניים חברות עמוקה וארוכת שנים. ההסבר לתופעה הוא שהפנייה לעזרה מעבירה לנו מסר שיש בנו משהו מיוחד, ושהאדם שפנה מעריך בנו משהו שאולי אחרים לא שמים לב אליו. דבר זה גורם לנו לפתח רגש חיובי כלפיו. האפקט המתואר קשור בתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, שלפיה המוח האנושי מתקשה להסתדר עם שני רגשות סותרים בו זמנית. אפקט בנג'מין פרנקלין גורם לנו להפוך את הרגש של האדם הזה כלפינו לחיובי.
מאסתר המלכה עד סטיב ג'ובס. סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל, השתמש באסטרטגיה זו כבר בגיל שתים עשרה. הוא ניסה לבנות מכשיר אלקטרוני לפרויקט בית ספרי ונזקק לחלקים. הוא לא התבייש ופנה במכתב לוויליאם היולט, מנכ"ל HP, וביקש ממנו עזרה בהשגת החלקים החסרים לו. המנכ"ל התרשם מג'ובס הצעיר, ובהמשך אף הציע לו משרת מתמחה בתחום הטכנולוגיה האלקטרונית, משרה שממנה הגיע רחוק עם הקמת חברת אפל.
כדי להשתכלל בכישרון האנושי הזה טוב ללמוד על האדם שאנחנו רוצים לקרב ועל תחומי העניין שלו – היום בעזת גוגל זה קל יחסית. אחרי שעשינו זאת, כדאי לבקש ממנו טובה כלשהי, ולזכור תמיד להביע הכרת תודה אמיתית, שתדגיש עד כמה העזרה שלו הייתה חשובה בשבילנו. זו מיומנות חיים חשובה שעוזרת לנו להתקרב לאנשים. להיות אוהב שלום כולל לפעמים להיות רודף שלום, דהיינו להגיע לעשיית שלום באמצעים לא קונבנציונליים.
דייל קרנגי חיבר את רב המכר 'כיצד לרכוש ידידים והשפעה'. בעלי חושב שזהו ספר חובה. אומנם לעיתים המחבר מלמד איך להתחנף לאנשים, לא תמיד בצורה מאוזנת, אבל העיקרון הנכון בדבריו הוא שיש לתת הרגשה נעימה לאדם שמולך באמצעות ראיית הטוב שבו. אומרים על אסתר המלכה שהיא נשאה חן בעיני כל רואיה, והכוונה שהיא ידעה לראות את הנקודה המאירה באדם שמולה ולשקף אותה, ואז הוא היה מרגיש כלפיה קרבה וסימפתיה פשוטה. למה לא לומדים את כישורי החיים הללו בבית הספר? זה קצת יותר חשוב ממתמטיקה או פיזיקה. כבר סיפרתי שאני חולמת להיות שרת החינוך. מותר וצריך לחלום…