הפרוז'קטור האלוקי.
נפלאות דרכי הבורא. השבוע שוב האיר הפרוז'קטור האלוקי. מי שבא לקלל, נמצא מברך. בחסדי חבר הכנסת קושניר ובחסדי המקלדות, הגיע השבוע לשיא מספר החיפושים של "טהרת המשפחה" ו"בדיקות טהרה" בגוגל. אכן, למצווה היקרה הזאת הייתה עדנה. בחודשים האחרונים עם ישראל מתעורר. כיסוי הראש, ההפרדה המגדרית, השבת – כולם זכו לעמוד תחת אור הזרקורים. כעת הגיע תורן של הטהרה ושל בודקות הטהרה. הבודקת ההלכתית הפכה לאייטם חדשותי. מדברים עליה. דנים במציאות ההלכתית והחברתית שמזמינה את נוכחותה. מנסים לפצח את רזי מסירותה. וזאת אכן מסירות. לפחות כשמדובר על בדיקות שלא במסגרת קופת החולים.
האמת היא שזה בדרך כלל קורה בשעות הכי לא מתאימות. למשל, ערב שבת סמוך לבין השמשות, כשהמטבח גועש והסירים רוחשים, והיא בדיוק הוציאה את החלות מהתנור. אז דופקת בדלת אישה עם שאלת רב, והיא משפשפת ידיים שמנוניות על הסינר המוכתם, מתירה את הקשר שבמותניה, רוחצת את ידיה בקפדנות ועוברת עם האורחת לחדר הצדדי שמאחורי חדר השינה כדי לסייע לה לפתור ספקות. זה יכול גם להיות בשעה שש בערב, בסתם יום של חול, כשהיא עסוקה באמבטיות לקטנים ונאלצת לשלוף פעוטות מטפטפים, משאירה שובל של קצף מאחוריה ומתפנה לשואלת. או יש והם תכננו ערב זוגי, רק שניהם. הוא הגיע מוקדם מהכולל, נעימות מתנגנות ברקע, ואז – הדפיקה הזאת בדלת.
יד ימינו של הפוסק.
ישנן נשים רבות מאותגרות טהרה, והן צריכות את הסיוע הזה. בלעדיו לא תוכלנה להיטהר. זאת הסיבה שנפתחו קורסים כדי להכשיר בודקות. היה זה לפני שנות דור. פניתי אז לרב בורשטיין רב הפעלים בבקשה לפתוח קורס לבודקות, שיאפשר לנשים לקבל מענה רפואי-הלכתי זמין על ידי אישה יראת שמיים שהיא מיילדת מוסמכת. היו אז מעט רופאי נשים יראי שמיים וקומץ של רופאות נשים דתיות. הרב נענה, וכדרכו השקיע ממרצו ומכישרונו כדי שהדבר יקרה בפועל.
המציאות החדשה הזאת הורידה עול כבד מכתפיהם של קומץ הרופאים, שלא עמדו בעומס הפניות. אני זוכרת את החוויה המאוד לא נעימה הזאת. הייתי מסיימת יום עבודה שבו ראיתי יותר מעשרים נשים, מכתיפה את התיק ומכבה את האור בחדר העמוס לעייפה בגלילי נייר משומשים וציוד שטובע בדליים של חומר חיטוי. ואז היא הייתה מגיעה, מתנשפת, ודמעה על לחיה. והדילמה הקבועה רוחשת בי. משוך בחבל – הילדים המחכים והאישה הנבוכה.
אכן, בודקת הטהרה היא יד ימינו של הפוסק. כאשר הרב מסתפק האם לטהר את האישה, הוא שולח אותה לבדיקה הלכתית לבירור מקור הדמם. וזה נפלא. זה מוריד מכתפיהם של רופאים יראי שמיים עומס רב מנשוא. זה מאפשר לרב לקבל החלטה יותר מבוססת. וזה משמח את האישה, וכמובן שגם את בעלה. אז בעצם כולם מרוצים.
הקופות עושות קופה.
אבל יש פה גם עקב אכילס. כי הפתרון ההלכתי עלול לגרום לכך שהאישה לא תיבדק אצל רופאה, כי נפתרה הבעיה, לכאורה. ואז אנחנו עלולים לפתוח תיבת פנדורה – הרי האישה מרוצה, הבעל מרוצה, הבודקת מרוצה, הרב מרוצה, ורק הרופאה אינה מרוצה. למה? כי זה לא סביר שאישה תדמם שוב ושוב בשבעה נקיים. ואם זה קורה – הבירור הרפואי מתבקש. והרי זו מתנת שמיים שהשולחן ערוך שלנו מדייק כל כך בהלכותיו, והלכות הטהרה המופלאות שלנו הן שגרירות קידום הבריאות הנשית המוצלחות ביותר בעולם. הכתם יכול להיות הסימן הראשון להפרעה גופנית שצריכה התייחסות רפואית.
דווקא טוב שיש בודקות בקופות החולים. זה נוח יותר לשני הצדדים. יש שעות מוגדרות שבהן הבודקת מתפנה. יש חדר מסודר עם ציוד מתאים, במקום פינה מאחורי חדר השינה עם מנורה מאולתרת ובכי של תינוק מאחורי הדלת. כמובן שלא מתאים שזה יבוא על חשבון השירות שהאחות מעניקה למטופלים אחרים, ואין כל צדק בכך שהיא תקדים את בדיקת הטהרה על פני המחכים בתור זמן רב. כדי שזה לא יקרה, כדאי שתהיינה שעות ייעודיות לכך, ואת זה אפשר וצריך לתקן.
נשים רבות מאנ"ש פנו אליי בתמיהה: "לא ידענו שאפשר להיבדק דרך הקופה ללא תשלום!". מתברר שהשירות הזה ניתן בעיקר בריכוזים חרדיים, וזאת החלטה מושכלת של הקופות, שמבינות שזו אוכלוסייה שכדאי להתחרות על ליבה. להביא בודקת למרפאה בקרוואן רעוע, על ג'בל מרוחק שבו מתגוררות שמונה משפחות באושר, זה קצת יותר מסובך וקצת פחות משתלם.
לשבור את השיא.
השבוע שברתי שיא עצמי חדש – במהלך ארבע שעות, בתוך סערת מחול השדים שעורר הסרטון המכוער של חבר הכנסת מסיעת ליברמן, נדרשתי לכתיבת שלושה מאמרים לאתרים שונים, והתראיינתי בתוכנית טלוויזיה אצל שותפתי לטור עפרה לקס ושמעון ריקלין, תוך כדי מסע התעללות שעברתי אצל רופאת השיניים. מה נתן לי את הכוח לכך? הידיעה שעם ישראל תאב למצוות, ואם לעת הזאת הגעתי למלכות, וריבונו של עולם שם אותי בעת הזאת במקום הזה, בדור המיוחד הזה ובהכשרה המיוחדת שעברתי, אני חייבת להשתדל להאיר את החוכמה העליונה והיופי האינסופי של מצוות הטהרה.