רטט מיוחד עולה בי. ברוך שזכיתי. ששים לזקנה- זאת שקנתה חכמה, כך אומרים.
אולי אין הרבה נשים שמחכות כל כך להיות זקנות.
אבל כך אני.
אני מתכננת את חגיגת יום ההולדת שמיועדת לגיסותיי היקרות, במסגרת שרשרת החגיגות, ובדיוק
נאבקת עם הרגליים העצלות [טוב, זה הגיל] שמסרבות להוביל אותי למרכול השכונתי לרכוש נפה
חדשה. מסתבר שרכשתי בטעות נפה של סולת [טוב, זה הגיל].
דפיקות נמרצות בדלת.
והנה, עוגת קרם יפהפהייה מלווה בחיוך רחב של חברתי היקרה, שרה ארגמן.
שרה היא לא סתם חברה.
שרה היא עבורי עולם ומלואו.
היא הקימה בעשר אצבעותיה מפעל חיים- בריכה טיפולית על שם בנה, מיכאל, ז"ל, שנקטף לערוגת
הבושם של מעלה בילדותו.
והבריכה הזאת היא עבורי פינת חמד אחד ומיוחד. המקום היחיד שבו אני לא בתפקיד המטפלת.
בכל ימות השבוע, וברוב שעות היום, אני מנסה להיות לעזר, להכתיף כאב, להקשיב ולטקס עצה,
להרעיף תקוה ומזור. גם בתוך ביתי פנימה- כאם ברוכה, אני ראש השבט. אתי תתייעץ בתי שיוצאת
לראשונה לדייט. וכך גם בני כבדיוק שואל מה יכולה להיות הסיבה לחום של הפעוט שלו. והבת הזאת
מתלבטת האם לעשות תואר שני או להישאר יותר עם הילדים. והיא בהריון ויש לה ורידים מעיקים.
וכאחות גדולה, עלי מוטלת האחרית לאחד, להרגיע, להיות דוגמא.
כאשת ציבור, מצופה מני לשמור על FASCADE. להיות תמיד חזקה ויודעת, ושולטת במצב.
אז הנה, יש לי פינה בעולם בו אני מתמסרת למים, הם מביני כל. אפשר להשקיע במעמקי התכול את
הדאגות היום יום, את החולשות, את הכאב, את הפחדים. אפשר לספר על החולשות ולקבל כוחות .
זה המקום היחיד בעולם עבורי בו אני מרשה לעצמי להיות אני, חנה החלשה, המתבגרת, הכואבת,
ולהיטען בכוחות של אהבה, של הכלה, של ריפוי.
מן המפורסמות הוא שהתעמלות מים היא שיטה יעילה להפחתת כאב, לשיפור יכולת התפקוד
ולשיפור איכות החיים בכלל, ובחולי פיבורמיאלגיה, בפרט, שאני זכיתי להיכרות אישית עם תחלואיה.
תודה לך, שרה יקרה.
ממליצה בחום על התעמלות אירובית יומית, בו את מעלה דופק כך שתוכלי לנהל שיחה קטועה בנייד
[עדיף להשאיר אותו בבית, בעצם] אבל בוודאי שלא תצליחי לשיר. כל אחת תבחר מה שמתאים לה.
אחרת היא לא תתמיד. אבל שווה להשקיע.
קבלו עצה מבינת זקנות.