admin
מיקה נכנסת אלי בצעדים זריזים, חליפת ספורט לגופה התמיר, שערה הערמוני אסוף בקפדנות, ומבט החלטי על פניה. היא מאד מאד רזה. מיקה רוצה עזרה בדחיית המחזור. היא משתתפת בתחרות ריצה אולימפית ולא יכולה להרשות לעצמה ש'זה' יעמוד בדרכה. אנחנו דנים באפשרויות, ומפתחות שיחת עומק. מסתבר שיש עוד משהו שמיקה רצתה לספר לי. משהו קשה לעיכול. מסתבר שהיא לא סתם רזה. יש לה הפרעת אכילה. אבל זה לא הסיפור. זה רק הסימפטום. מיקה עברה פגיעה מינית.
עולם הספורט הוא כר פורה למקרים של פגיעה וניצול מיני. הפיזיות של הספורט, הנגישות הרבה לגוף הספורטאית מצד המאמן והצוות הרפואי, העיסוק במשקל, בהגבלת התזונה, התלות הרגשית, המנטלית והמקצועית במאמן- כל אלה מהווים תשתית לניצול ופגיעה מינית. ההתמסרות הטוטלית לספורט ולאימונים גורמת לכך שהספורטאית נמצאת במחיצת המאמן שעות רבות, ולעיתים קרובות מתפתחת הערצה כלפי המאמן, וישנה מוכנות לעשות כל שיבקש, במיוחד כדי לא להרוס את הקריירה. ככל שעולה הרמה הספורטיבית (אליפויות עולם, אולימפיאדה)- כך גם עולה המחיר שהספורטאית חוששת לשלם אם תתלונן על מאמן הנבחרת או בעל תפקיד בכיר אחר. ישנם אנשי מקצוע אחרים סביב הספורטאים כדוגמת: פיזיותרפיסטים, מעסים, צוות טכני, ועוד- כל אלה יכולים להוות מקור לפגיעה.
הנושא של בדיקות רפואיות ועיסוי רפואי אינו מפוקח – בבדיקות רפואיות אין מספיק רופאות אלא כמעט תמיד רופאים גברים; וספורטאיות צעירות נשלחות לטיפולי פיזיותרפיה ללא השגחה.
אתנה, הפועלת לקידום ספורט נשים בישראל, פעלה לבניית תכנית מניעה של הטרדה מינית בספורט הנשים בארץ. בשלב הראשון, פנתה הנהלת אתנה לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית במטרה לפתח במשותף תכנית התערבות למניעה ולטיפול בתופעת ההטרדה המינית בספורט הנשים. בעקבות עבודת שטח עמוקה שכללה קבוצת מיקוד, גובשו מספר פרופילים אופייניים לפגיעות מיניות בספורט בענפים שונים ובגילים שונים. השלב השני היה לבנות תכנית מניעה בפועל, שתועבר לראשי איגודים, מאמנים ואל הספורטאים והספורטאיות עצמן. בהמשך תכנית זו צפויה להיכנס כתכנית לימוד חובה בקורסי הכשרה של מאמנים. לאחרונה יצא לדרך השלב השלישי: הדרכות לממונות למניעת הטרדה מינית באיגודים השונים – תקן חדש שהוגדר כסעיף חובה בתקנון איגודי הספורט האולימפיים.