'ועניתם את נפשותיכם'
בצעירותי, עבדתי מספר שנים כרופאה אחראית בבית ההחלמה ליולדות בטלסטון. זו היתה תקופה מכוננת בחיים המקצועיים שלי. פגשתי יולדות בחלון של זמן שבו בדרך כלל אין ידו של הרופא מגעת אליו – תקופת הדמדומים שבין האשפוז במחלקת יולדות לבין הביקור שנערך שישה שבועות לאחר הלידה במרפאת רופא נשים. בערבי יום כיפור הייתי עורכת ביקור רפואי מיוחד לקראת הצום ביחד עם הגאון הרב יעקב בלוי זצ"ל, מרבני העדה החרדית. נשים ניגשו והציגו לפנינו את מצבן הרפואי, ובקשו לדעת אם ראוי שתצומנה. במירב המקרים לא מצאתי שום סיבה רפואית שתמנע מהן לצום ביום הקדוש הזה. ולעומתי, ישב הסנגור לבוש השחורים, הרב בלוי, שביטל פעם אחר פעם את דברי בהינף יד, ובקש מהן שלא לקבל את ה'חומרות' שלי ולאכול ביום כיפור… עולם הפוך ראיתי.
ההנקה מעניקה חוויה חושנית במדרגה עליונה. במהלך ההנקה, מופרשים הורמונים של קשר ושל חיבור – הפרולקטין, האוקציטוצין, והדופמין. תנאי הכרחי להנקה מוצלחת הוא שעות שינה רבות ככל האפשר. אמא שישנה היטב היא אמא שמחה, שמתנהלת בבית ,ברוגע ובנועם. לפעמים נשים נקרעות בין העונג שבהנקה, לבין המשימות הרבות. גם הנקה חלקית אפשרית. ההתמדה והשינה הטובה עשויות לשמור על כמות חלב טובה, גם כאשר ההנקה היא חלקית .וגם אשה שלא עולה בידה להניק, היא אמא טובה דיה. אמא שמחבקת ברוגע את התינוק שיושב בחיקה ושותה בקבוק – מעניקה יותר חום ואהבה לתינוק מאם מתוחה שכל גופה משדר עומס כאשר ההנקה לא צולחת, והיא מרגישה כישלון.
חז"ל קבעו ש'סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב'. גם בימינו , למרות קיומם של תחליפי חלב , ההנקה עדיין עדיפה רפואית ופסיכולוגית לבריאותו הגופנית והנפשית של הילד וגם האם. האשה המניקה זקוקה למזון עשיר ומספק. צום ממושך גורם לירידה בכמות החלב ובאיכותו, לכן פוסקים רבים מתירים למניקות לא לצום כלל בארבעת הצומות ה'קלים', ויש המקילים שלא לצום גם בתשעה באב.
צום יום הכיפורים חמור יותר, וגם מניקות חייבות בו. נמליץ לאשה מניקה שתינוקה רגיל לשתות רק חלב אם, והיא חוששת שיחסר חלב לתינוקה, לשתות מבעוד-יום כמות גדולה של נוזלים. אם במהלך יום הכיפורים היא תרגיש שחסר לתינוק חלב – יש פוסקים שיקלו לה לשתות לשיעורין כדי שלא תיפגע ההנקה. יש פוסקים שמתירים זאת רק במקרים שהתינוק רגיש למרכיבים שבאבקת החלב, או כשהוא פג או בעל משקל נמוך במיוחד ואינו רגיל בתחליפי חלב. בדרך כלל הירידה באיכות החלב ובכמותו באה לידי ביטוי בעיקר לקראת סוף הצום, אך זוהי ירידה קטנה, זמנית והפיכה, ועל ידי הנקה מוגברת במוצאי הצום נמנעת פגיעה בהמשך ההנקה. אך כל מקרה לגופו.
במשך השנים התברר לי שרוב הנשים הירושלמיות צמות רק ביום כיפור וחלקן גם בתשעה באב. וכך הסביר זאת פעם הרב נבנצל, מנקודת מבט מקורית: הנשים הצעירות בציבור החרדי בירושלים הן בדרך כלל או בהריון או שהן מניקות, ואם לא כן – כנראה שאינן בקו הבריאות…