admin
אצל מי נתארח בחג? זאת השאלה ב'הא ' הידיעה. בתחילת הנישואין, יש גישוש עדין- האישה מבקשת להגיע לבית הוריה, אבל אולי הבעל אוהב את התפילות שהתרגל אליהם מימים ימימה במניין של אביו.
לא תמיד קל להכריע ולעיתים הדמעות הן שתכרענה. אברכים ימצאו את מקומם בישיבת האם בוודאי. אך עדיין נשאלות שאלות- אם אנחנו בבית, האם נתארח או נזמין אורחים? איך מכינים אוכל ליומיים? מי עושה קניות?
לקראת החגים, יש מנהגים מבית אבא ופתאום לומדים ומאמצים מנהגים שבן הזוג מביא אתו. למשל- בעלי הולך לפי מנהגי הגר"א: הוא לא עושה תשליך, כפרות הוא עושה על פרחים ונותן צדקה, בהתחלה זה היה נראה לי מוזר, אבל עם השנים, התרגלתי. היום זה הדבר הכי טבעי עבורי.
יש משפחות בהם ילדים רווקים אינם מגיעים לחג. הם לא מרגישים נח ואין להם מרחב בטוח אל מול המולת המשפחה. חשוב מאד לשמור על כבודם, על פרטיותם, למשל- לא לארח בחדרים שלהם, גם אם לנשואים יהיה קצת פחות נח. גם התפילות בבית הכנסת עלולות להיות מאותגרות. מבטים, התלחשויות, הרמת הגבות של נשמות טובות על הרווקה שעדיין לא התחתנה. חשוב שהבית יהיה מקום חם ומקבל ולא שיפוטי עבורם.
חג הסוכות הוא החג הכי משפחתי, זהו חג של שכרון חושים- הבדים הלבנים הבוהקים מתבדרים ברוח הסתווית שמנשבת, משחקים מחבואים ומשתובבים זה עם זו. הנפש לובשת חג. הרוח הקלילה מנענעת את בדי הלבן. ארבעת המינים מונחים אחר כבוד בפינה מוארת , ואנחנו, כולנו אגודה אחת, חוסים בצילא דשכינתא.
טיפות הגשם מתופפים על ראשינו, מבקשות להידבק קצת בחום המשפחתי הנעים. בני הבית מצטופפים סביב, שטיח של ילדים ישנים מתחת רגלינו, חיוכים מתעופפים בחלל, ואושר פושה בלבבות. כמה טוב שכולם יחד. כמה זה משמח. כמה חם בלב. אך לא נשכח את מי שקצת פחות חם לו ונשכין אותו בלבבנו.
סוכות הוא חג של שמחה. 'והיית אך שמח'- תודעת האושר מורכבת מגורמים כמו משפחה, אמונה, ומשמעות לחיים. פרופסור יורם יובל, מומחה במדעי המח, טוען שהדרך לאושר לא עוברת דרך ההנאות הרגעיות, כי הן דועכות לאורך זמן. המרכיב העיקרי של האושר הוא משמעות ומעשים טובים. זו הדרך אל האושר.
להשקיע באנשים שאנו אוהבים. זה מתחיל בסוכה זוגית וגם בתשומת לב למי שעצוב לו בחג. דווקא בסוכות, חג השמחה, קוראים את מגילת קהלת. שלמה המלך, העשיר והחכם, בערוב ימיו, בהגיע הסתיו, היה עצוב. אולי זה סימן עבורנו שצריך להתאמץ כדי לשמח את השמחים פחות במועד.
גם לשינה הזוגית בסוכה יש ערך. חלק ממצוות 'כעין תדורו' הוא השינה הזוגית בסוכה המיוחדת של הזוג. באירופה הקרה, משום הצינה, היה הבעל נכנס הביתה, ושבו בעלים לגבולם… אך בארץ הקודש בה החמה עומדת בראש האילנות, אין לאיש סיבה לעזוב את סוכתו. והיית אך שמח. תכניס את אשתך לסוכתך.
החגים מאירים בפרוז'קטור ענק על היש המשפחתי, אך גם על האין. את זה אני אומרת מדם ליבי, כאשר התייתמתי בגיל עשרים ולא היה מי שילווה את אחי הקטנים לבית הכנסת, לא היה מי שיקדש , השמחה כאילו דילגה עלינו. ואכן, ישנן לא מעט משפחות בהם החגים מהדהדים את מה שחסר. את מה שמחליקים במהלך השנה.
בואו נשתדל להיות רגישים יותר, להפיץ את השמחה למי שחסר, לאהוב ללא תנאי ולהפוך את תקופת החגים לכוח ועוצמה גדולה שיימשכו לאורך כל השנה אצל כולם.