אני מניחה שהמיילדות והרופאים המיילדים והנאונטולוגים האחראיים על מחלקות התינוקות והפגיות עבדו מאד קשה במצרים.
הריבוי העצום והלא-טבעי של בני ישראל במצרים מתואר בארבעה פעלים ושתי מילות ריבוי – פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד.
מששת המילים האלו דייקו חז"ל שכל אישה יהודייה במצרים ילדה שישה בכרס אחת, והכוונה היא או כפשוטו ללידת שישיות, שישה ילדים בכל לידה. לידות מרובות עוברים מעלות מאד את הסיכון ללידות מוקדמות, ללידה של פגים על כל המשתמע. זאת אחת הסיבות שאנחנו מציעים לבצע 'דילול עוברים' כאשר מדובר בהריון של רביעייה ומעלה ולעיתים קרובות גם בהריון. של שלישיה.
הרי כל עובר רודף את אחיו ואנחנו רוצים לשמור על ההריון . זאת גם הסיבה לכך שבטיפולי הפרייה חוץ גופית נהוג היום באשה צעירה להחזיר עובר אחד באיכות טובה ותו לא, למרות שהזוג מאד רוצה לראות הצלחה מידית- וזאת כדי להוריד את הסיכון להתפתחות של הריון תאומים, שגם הוא הריון בסיכון, ובפירוש יש לא מעט תאומים שנולדים מוקדם ומבלים זמן רב בפגיות על כל המשתמע לטווח הקצר והארוך..
ישנה דעה אחרת הסוברת שבתקופה שבין הכניסה של בני יעקב למצרים ליציאת עם ישראל ממצרים, ילדה כל אישה יהודייה שישה ילדים בריאים ופוריים, שגם הם ילדו שישה ילדים בריאים ופוריים , שגם הם ילדו ששה ילדים בריאים ופוריים, וכן הלאה. וכך, לפי מחשבי החישובים והמומחים במתמטיקה, הגיוני ביותר שתוך כמה דורות כבר יעלה מספר היהודים במצרים משבעים נפש לשישים ריבוא. וגם זה מופלא בעיני -איך הילדים נולדו בריאים ושרדו, והרי היתה תמותת תינוקות אדירה בתקופה זו.
אבל האמת היא שזאת לא התקופה היחידה בהיסטוריה בה נוצר גידול עצום ולא צפוי של האוכלוסייה היהודית במקום מסוים. והנה, למשל -במזרח אירופה בימי הביניים, בתקופת הראשונים, חיו רק מעט יהודים, ופתאום בראשית תקופת האחרונים , התמלאו פולין והארצות שסביבה בקהילות יהודיות פעילות וברוכות אנשים, ולא ברור איך כל זו קרה. התופעה הזו כל כך חריגה עד כדי כך שיש שטענו שמדובר כנראה בכמות גדולה של גרים שהצטרפה לעם ישראל משבטי הכוזרים, ולא ביהודים מקוריים… כך אנו רואים גם בדורנו שבציבור הדתי בפרט ובישראל בכלל הריבוי הטבעי היהודי עולה ועולה, ועבר כבר מזמן את הריבוי הטבעי הערבי בארץ, ויש לשמוח על כך מאוד.
יש הרואים בהתרבות של הציבור היהודי כעוול- ילדים נולדים במשפחות צפופות, להורים חסרי אחריות שהחליטו להתעלם מהנזקים הסביבתיים של מזהמים אנושיים, ופוגעים ב'איכות ' הסביבה וב'איכות' החיים של החברה הנאורה המצמצמת את תולדותיה. אותם נאורים המבקשים להימנע מלהטביע את חותמם האקולוגי ו'להזיק' לסביבה, אכן מאמינים שחובה להמעיט בהבאת ילדים לעולם. לדידם , כדי לא להפר את האיזון הבריא, אפשרי מקסימום להביא שני ילדים 'תמורת' שני ההורים. אותם מתקדמים מבינים ש"אין מקום ביקום", ולכן הם מציעים לשמר את הטבע ולוותר על החיים עצמם. בעיניהם, אכן מתאים להשליך על הילודה הזאת את הפועל 'וישרצו'. ואם על אחינו התועים כך, על אחת כמה וכמה כשמדובר באויבינו.
האמת היא שמבין ארבעת הפועלים שבתורה, הפועל 'וישרצו' לא מעורר אסוציאציות נעימות כל כך. התורה מתארת שבני ישראל פרו ורבו ועצמו, וזה נפלא, אבל נדמה שהביטוי 'וישרצו' מזכיר התרבות של זוחלים, משהו המוני ולא אנושי, והשאלה היא למה התווסף הפועל הזה? ואולי אפשר לומר שאכן בעיני המצרים הריבוי היהודי היה המוני ולא אנושי, הוא הפחיד אותם והלחיץ אותם ואפילו דחה אותם, בעוד שבעינינו מדובר כמובן בברכה גדולה. הרי כך כתוב-שנרבה ככוכבי השמיים לרוב וכעפר הארץ הטובה. 'הבט נא השמימה וספור הכוכבים… כה יהיה זרעך', ועוד- 'והיה זרעך כעפר הארץ'. כל אלו ברכות גדולות שמתקיימות היום בארץ ישראל, ובעזרת ה' עוד נראה נפלאות וישועות בעתיד הקרוב והרחוק.