היריון ולידה
ללדת עד מתי?!
איטה היא אישה צבעונית, כובע חום מנומר מונח על פאתה הקצרצרה, וחיוך קורן מפציע בין אוזניה המכוסות. היא מתיישבת מולי,
חכמה עיניה בראשה – סכרת הריונית
ישנן לידות שמתרחשות בחדר לידה עם צפצוף המוניטור ורחש מחחריד סביב ואז היא מגיעה- עם גלימה מלכותית , כולה אומרת
למלא את הקן
במקביל לתוכנית 'אם לאם' שבה נשים מבוגרות מסייעות ליולדות צעירות ביישובים, יש מקום גם לתוכנית הפוכה מי מרימה את הכפפה
את הלידה הזאת לא אשכח
את הלידה הזאת לא אשכח. ערב יום הכיפורים היה וחדרי הלידה במעייני הישועה היו עמוסים לעייפה. בעומס שכזה, אפילו יולדת
האימהות שמעבר לגבולות הרחם…
שירת הרחם האלמותי- בכל גיל נשים חולמות הריון. זכיתי להיות האיבר המשמעותי ביותר בגופן. אני פורשת שטיח אדום. מרופד בפתילי
אם צעירה- לאן?
היא שוכבת בזרועותיי. פותחת זוג עיניים תכולות – מצפות, בוטחות, מייחלות. אני מתבוננת ביצור הקטן והעדין שמופקד בידי הבלעדיות, וחוט
הפרעות בשינה והריון
אמונה בוהה בתקרה החשוכה וחושבת לעצמה, איך היא תספיק מחר לבצע העמסת סוכר ולהגיע בזמן לעבודה? לאורך גרונה מטפסת צרבת
דעות קדומות, דוקטור. צאנה וראינה.
לידה בבית- האם כצעקתה? לילה קיצי. אני מתנדנדת בכורסת ההנקה, עוטפת בזרועותיי את בני השלישי, יפה הקלסתר.
פניה השונים של הטכנולוגיה
הטכנולוגיה הביאה את מתנת הפונדקאות, אלא שפונדקאות אינה טכנולוגיה של פריון, כי אם אישה שתורמת את גופה לתשעה חודשים.