דעות והגיגים

שחיקה שלא ניתנת לתיקון. יש לי חלום בהקיץ שחוזר שוב ושוב כמנטרה. אני עולה במדרגות נעות שלא זזות, ובאוזניי מהדהד קול

לפני שנים, כשהיינו אברכים צעירים בישיבת שעלבים, הגיע אחד הבנים הביתה לקראת חצות. כבר מאד דאגנו לו. ואז, כידוע, לא

עצי האמזונס יוכיחו. בעיר סדום העתיקה ניתן יחס מיוחד לאורחים. הייתה להם שיטה מתוחכמת לחנך את האורחים שאיתרע מזלם והם הגיעו

תרומה מלב אל לב. ניסים קורים בשרשרת, לא רק צרות. אני רואה את זה המון במרפאה. קוראים לתופעה "חוק הסריות". אני

הסוכריות יישארו בבית. השבוע פגשתי אותם, חבורת בנים מתוקה. מזמן לא דיברנו. הקטן ביניהם הצביע עליי ואמר בחיוך: הנה מְחלקת הסוכריות

עם אילו שרירים משקרים? כשהייתי קטנה אהבתי מאוד את הסיפור על פינוקיו, הילד המתוק והמנומש שבכל פעם שהיה משקר התארך

כוחה של ספרייה. באחד משיעורי החינוך בילדותי ביקשו מאיתנו לספור את הספרים שיש לנו בבית. בבית שלנו היו תמיד המון ספרים.