סיפורים אישיים
שיחות על הדרך
דברים ש(לא) מספיקים בנסיעה בחלק ניכר מהשבוע אני נוסעת לעבודה במונית- החלטתי שלאחר שלושים שנה של נסיעה בטרמפים ואוטובוסים, ואחר
סבתאות ומתנות
מתנות לנכדים ככל שהשבט גדל דילמת המתנות הולכת ומתעצמת. אנחנו רוצים להמשיך לפנק ולהעניק תשומת לב אבל השאלה היא באיזה
כמה לארח. את מי? מתי? ואיך?
בתחילת נישואיי, אהבתי מאד לארח את האחים הרבים של בעלי ואת אחיי הקטנים. והיום, אני מצירה על כך שאין לי
אסיפת הורים עיוורת
זה כן לטלפון לאחרונה חגגתי אירוע היסטורי – אסיפת ההורים האחרונה שלי. מזה יותר מ-30 שנה אני פוקדת את בתי
אהבה של אמא
פיהוק אימתני מוביל אותי לתובנה שהגיעה השעה להיכנס למיטה. והנה, מהבהבת הודעה מהמסרון שמחממת את ליבי יותר מאלף תנורים. 'אני
הפנים היפות של הטכנולוגיה
התורים השקטים והמסודרים בבתי החולים ובמרפאות, הקשר בין חלקי המשפחה המפוזרת, כולם בזכות הווטסאפ ופתרונות טכנולוגיים נוספים. כרופאה עם פז"ם
את הלידה הזאת לא אשכח
את הלידה הזאת לא אשכח. ערב יום הכיפורים היה וחדרי הלידה במעייני הישועה היו עמוסים לעייפה. בעומס שכזה, אפילו יולדת