כמה החיים שלי השתנו. בימים עברו, הייתי עסוקה בלהיות שופרו של יום המשפחה- לדבר, לכתוב, להתראיין- העיקר – שירגישו כמה
היה היתה בחורה, בעיר ניו יורק באמריקה הגדולה היא נולדה, אבל מארץ הניכר ממש בחלה. לארץ הקודש לעלות זכתה, וברמת
אשתו של הרופא. לא פגשתי אותה מעולם, אבל החלטתי שאני רוצה לגלם את דמותה. אז חבשתי לראשי כובע ברט, לבשתי חליפה
ד"ר חנה קטן: אני קודם כל אמא ברוכת ילדים, אישה שמעודדת את נושא המשפחה היהודית”. היא עוזרת לזוגות רבים כרופאה
יש אווירת סוף מסלול באוויר. אבא ממש נמצא שם. אני יותר מסופקת. אבא מזרז אותי להתחיל לנוע קצת. הוא מאיים
לפני שנים, טופלה אמי אצל גינקולוג יהודי אורתודוקסי, גדול ממדים, שהיה נוזף בה על כך שהיא אישה משכילה ולמרות זאת
מאחורי המסך השחור. שמעתם על FOMT? זה מושג שמגדיר את מציאות החיים החדשה שנבראה השנה, כשריבונו של עולם החליט להעניק לי שנת
62 מתנות שקבלתי ממיס קורונה- לכבוד יום הולדת 62 פנאי ופניות לשלוש תפילות ביום בנחת ולעיתים קרובת אף במניין לדבר
ושבו בעלים לגבולם. השנה לא נוכל לקיים את שמחת החג במלואה. ממש לפני שנה בנינו סוכה מודולרית עם גג נפתח, כך
כשזוכים למשפחה ברוכה – זאת עסקת חבילה. הדלקת הנרות, למשל, מתארכת ומתארכת עם כל ילד שנולד וכל נכד וכל חתן
כלי נגישות