כל הפוסטים בהבלוג
אני דודה גאה!
מוצאי שבת של קיץ מהביל. מבצע צוק איתן יוצא לדרך. החמסין מעיק. משדרי החדשות מזמזמים במטבח, מדווחים על פצועים והרוגים
כאבי גדילה
מה לוחשת המחלה? היא נכנסת אליי, ואני קוראת במבע פניה את הכאב. החיוורון, המבט הנוגה, השרירים המכווצים והדכדוך הזועק. מכתב
בואו נלמד מזוגות מאותגרים
הם לא יכלו להעלות על דעתם איזו משימה זאת תהיה. טיפוס על האוורסט זה הרבה יותר מזמין. לחבר שני עולמות
המעגל המשפחתי משפיע על החיים האינטימיים?
אין מטבע אחד דומה לשכנו. כך כיוון אומן –העל, ריבונו של עולם, שנהיה מיוחדים כל אחד ואחד במערך שלם של
הדודאים והפריון
לאה עוצרה מלדת- היא סובלת מתופעה שנקראת אי פריון שניוני. היא לא מוותרת. לא בתפילה ולא בהשתדלות ארצית, וכך היא
על הפונדקאית הראשונה בתנ"ך ומודלים של זוגיות
כמי שמלווה כלות צעירות מזה שנים ארוכות, קורה לא פעם שמגיעים אליי זוגות שבהסתכלות ראשונית לא הייתי מעלה על דעתי
איך נפרדים נכון משלבים משמעותיים בחיים?
קשות הן הפרידות. בכל דלת שנפתחת, נסגרת דלת שמבקשת פרידה. הפרידה מהרחם, מהיניקה, מהטיטול, נפנוף יד מהוסס לאימא כשנכנסים לגן,
מילה של רופא
פחות ידע, יותר אמונה. "מה צריך ילד? מקום שיוכל לגבוה, ומבוגר אחד שיעזור לו עם התקרה". את השיר הזה, של
חיסון הילדים – חלק מהמחויבות ההורית שלנו
לפעמים קל יותר להתבונן על תמונת המאקרו. נוכל לדבר שעות על 'גיל ההתבגרות' של האומה הישראלית. דור החלוצים אץ קדימה
לכו להתחסן
היא רגילה למבטים וללחישות המלווים אותה בכל מקום ציבורי. מבט חטוף לכיוונה, והראש מוסט הצידה, וחוזר חלילה… לחישות ועוד לחישות