כל הפוסטים בקורונה
תפסיקו להפחיד
איך מגייסים אנשים למשימה? כל מנהל ומנהיג יודע את הנוסחה. דוגמא אישית. יצירת חזון. שיתוף באחריות והגדרת היעד והחזון. ואולי
62 מתנות שקבלתי ממיס קורונה – לכבוד יום הולדת 62
62 מתנות שקבלתי ממיס קורונה- לכבוד יום הולדת 62 פנאי ופניות לשלוש תפילות ביום בנחת ולעיתים קרובת אף במניין לדבר
שמחת קבע בדירת עראי
ושבו בעלים לגבולם. השנה לא נוכל לקיים את שמחת החג במלואה. ממש לפני שנה בנינו סוכה מודולרית עם גג נפתח, כך
מאמינים ונזהרים
אוטו מקרטע בבית סירא. "דוקטור, את לא מאמינה בקדוש ברוך הוא? למה את נזהרת כל כך?". אני מסתכלת עליה, נבוכה.
סיפור במסכות
עברו מאז מעל שלושים שנה. היו אלו שעות ערב חרפי במיוחד. הייתי בשלהי ההשכבה של שבעת ילדינו. הגדול בן תשע.
המילה האחרונה של קיסינג'ר
זיכרונותיי משארם א־שייח'. באילת עוד לא הייתי, אבל בשארם א־שייח' דווקא כן, בטיול שנתי עם תיכון צייטלין בשנת תשל"ה. אני יכולה
תשובת הגוף
אבל הטעם המוכר מכול למצווה מיוחדת זו קשור לרחמי האם על בניה: עצם הידיעה שהאם נוכחת כשבניה ניצודים איננה נסבלת.
בין גוש קטיף לנגיף
מפגיני תשס"ה ומפגיני תש"פ. חודש אב שנת תשס"ה, בית הכנסת בנצרים. הספסלים הפשוטים שהוצבו סביב כתוספת קורסים מעומס בני אדם
ציפייה לבניין שלם
הפרידה מתחילה בגיל חמש. אין דבר שלם יותר מכלי שבור. הזוג הצעיר, מרוגשים, עיניהם בורקות, עומדים על מפתן האושר עם
חתונות בעידן הקורונה
בזכות הקורונה הפכתי בן רגע לאשה מיושבת. יושבת. שובתת. שבה הביתה ושבה לעצמה. אני בקבוצת סיכון בריבוע, ואסור לי להסתגר