עושים זום לרווקות
חתונה בריח מדורות. לפני תריסר שנים, בשטח פתוח מול ביתנו ביישוב נוף איילון, הסתובבו במשך שבועות שלמים קבוצות בני נוער,
הבלוג
תפילות בימי הקורונה
ראיתי היום מדרש שהתאים לי ממש בול. מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאה לפני רבי יוסי בן חלפתא. אמרה לו
הצירים האחרונים- בצל הקורונה
תלתלים חומים מבצבצים מהמטפחת הצבעונית שלראשה. עיניה הירוקות בורקות. היא מלטפת את הבטן העגלגלה שצמחה לה, עיניה חולמניות. בעלה מניח
שלום לך מכונית
שלום לך, מכונית שלי אני מתבוננת עליך- מאובק וזנוח. משום מה, אתה נראה לי כל כך מנוכר. די טוב לי
לא מעלה על דעתי לצאת מארץ ישראל
עוד לפני עידן הקורונה, עת נסגרו שמי ישראל לטיסות, והעננים שטים בבדידותם, אני לא הייתי מתפתה. ממש לא. גם כאשר
בר מצווה בצל הקורונה
הערב חגגנו בר מצווה לנכדנו השני- דרך הזום. הוא עשה סיום וכמה שכנים התאספו ובאו. בתי הכינה ארוחה משוקעת, ילדיה
אחדות מעל הכל
מיכל היא אישה בגילי. אמא וסבתא ברוכה. אמנם פסקו הלידות, אבל לא פסק הרצון להבאת חיים חדשים. פגישה אחת עם
מה אעשה כשתסתלק מיס קורונה
הדבר הראשון יהיה לחנוק את הילדים הרווקים שגרים אתנו בחיבוקים ונשיקות ללטף להם את היד ולי את הנשמה. ואז יגיע