אין מקום לקונסרבטיבים ורפורמים בישראל
אחד מסיפוריו המרגשים של עגנון עוסק במסורת אבות. על־פי הסיפור, הוא אירח בביתו צעירה מבית דתי שהתרחקה מתורה ומצוות. נוסח ברכת המזון שלו, שבו
הבלוג
עבודת ה' וביקור חולים
בפרשת עקב משה רבנו אומר לעם ישראל מהי תמצית עבודת ה' הנדרשת ממנו: "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שאל מעמך
במגמת עלייה
סיפורו של שומר. לאחרונה, עם פרוץ הזום אל המרחב האווירי הפנוי שלנו בטיסה ישירה בעקבות הקורונה, אני זוכה להשתתף בקביעות
לאבות ולאמהות שלנו – היו אהבות יפות
הם היו חברים עוד מימי הסניף. הוא מדריך והיא קומונרית. הייתה איזו שהיא קרבה משפחתית ברקע. והנה הם עומדים נרגשים,
לנשום את ההתבגרות
קחו נשימה ארוכה. ועוד אחת. כשנשמה של ילד לובשת חליפה של בוגר, יש חוסר הלימה, בלבול ותעתוע. גיל ההתבגרות מאופיין
דברים שלא שוכחים
יש דברים שלא שוכחים. ויש אנשים שלא שוכחים. אותם אנשים שבמקום שאין איש- יהיו הם לאיש, הרב שזורע בארץ לא
איך לחיות את החלום? תשאלו את גיבורי גוש קטיף
מעבר למסך הדמע, אני צופה בסרט בהפקתה של יהודית פסל, 'בין שמיים לחול'. ואני מרגישה את להט הצהבהב מתחת לרגליי,
ציפייה לבניין שלם
הפרידה מתחילה בגיל חמש. אין דבר שלם יותר מכלי שבור. הזוג הצעיר, מרוגשים, עיניהם בורקות, עומדים על מפתן האושר עם
זוגיות אסטרונומית
לימודי אנטומיה בזמני היו מורכבים. הייתי סוחבת הביתה בטרמפים, אטלסים עבי כרס בהשאלה מהספריה, ולומדת לעת ערב, כשראשי מנקר בקביעות.