הבלוג

בתוך 'זמרת הארץ' ששלח יעקב ליוסף היה גם מעט הצרי שהועבר מצרימה עם 'אורחת הישמעאלים' שלקחה איתה את יוסף מצריימה.

געגועיי לאוקסיטוצין. מיד כשנכנסתי למרחב הזה, נשביתי בקסמיו. הריחות, הצלילים, האדרנלין, האוקסיטוצין והדופמין. מזמן לא נפגשנו, וכאילו כלל לא נפרדנו. ביום

לנו בעולם המודרני קשה להבין מהו רעב. אפשר להניח שרוב ככל קוראי הטור הזה לא חוו רעב בחיים שלהם. כשאנחנו

חלומות יוסף מהווים חלק מרכזי מפרשת 'יוסף ואחיו', אך כידוע הם אינם החלומות הראשונים ולא האחרונים שהמקרא מייחס להם משקל

להיות אח קטן במשפחה ברוכה זה דבר נפלא, אבל לפעמים זה גם קשה. האנשים שיכולים הכי להכאיב לנו הם הקרובים

בסוף פרשת ויצא מחליט יעקב לעשות מעשה ולברוח מ׳שדה ארם׳ עם כל המחנה הגדול שאיתו, ארבעת נשיו ואחד עשר בניו,