הבלוג

התורה מספקת לנו הזדמנויות לשמוח – ״והיית אך שמח״ – ומסתבר שזה גם בריא. אחרי המעשים נמשכים הלבבות. על ידי

בכניסה לירושלים מידי יום ביומו אני פוגשת את האריות המנופפות לי לשלום. וההתרגשות לא מתמעטת למרות שנים שעברו. משה מברך

במשך השנים , כרופאה שעבדה בשכונות גאולה ומאה שערים עשרות שנים, למדתי שרוב הנשים הירושלמיות צמות רק ביום כיפור וחלקן

יום אביבי שגרתי ואני במרפאתי בשכונת הר נוף, נכנסה אליי לחדר הקליניקה הצפוף אישה קשת ראייה מלווה בכלב נחייה ענק.

אנחנו עוברים כעת משנה אחת לשנה הבאה. כמה שמעברים הם קשים, ואנחנו במעברים במהלך כל חיינו. היום אני אישה אחרת

הנכדים שלנו הם פשוט מושלמים. נדמה לי שאין סבא וסבתא שהמשפט הזה אינו שגור על פיו וחקוק בלבבו. יגענו שנים