התפילות שלנו מלאות בזיכרונות שלנו ושל אבותינו על שיעבוד מצרים ועל היציאה לחירות. הניסים הרבים שבהם העניש ה' את פרעה ועמו, ובעיקר עשרת המכות, באו להוכיח שהטבע עצמו אינו אלא כלי ביד ה', ומי שאמר לשמן וידלק הוא יאמר לחומץ וידלק, ומי שאמר לשמש לזרוח יוכל גם לעשות חושך גמור שלושה ימים רצופים עד שלא יקום איש ממקומו שלושת ימים.
אבל בכל הדורות היו אנשים, גם יהודים, שלא קבלו את זה. אחד המפורסמים שבהם הוא הפילוסוף היהודי שפינוזה שחי בהולנד לפני כמה מאות שנים, ושמו נישא לדיראון עד היום. עיקר ה'תורה' שלו היה שהטבע עצמו, המהלך הטבעי של העולם, החוק הקדמון הזה שממשיך ונוהג יום אחרי יום ושנה אחרי שנה ודור אחרי דור, הוא למעשה ריבון העולם, ואין שום ריבון מעליו. בזכר ליציאת מצרים אנו באים להכחיש את דבריו, ונותנים יד לכל הדורות שלפנינו ולכל הדורות שאחרינו שמאמינים באמונה שלמה שיש מנהיג לבירה.
אם נתבונן נראה, וכבר עמדו על כך הוגים יהודיים בכל הדורות, שמכות מצרים פוגעות בכל מה שהאדם המצוי סומך עליו כקרקע המוצקה שעליה הוא חי בעבר ובהווה ושעליה הוא ימשיך לחיות. במכת דם מתברר שהמים הם לא מוצר מובן מאליו, במכת צפרדע – חיי היום יום הופכים להיות בלתי נסבלים; [אגב- לפי אחד הפירושים מדובר בקרוקודילים שהם אחד מהחיות המסוכנות ביותר!
הכינים מבטאים את חוסר האפשרות שלנו לשלוט על כל הרמשים שסובבים אותנו כאשר הם עלולים למרות קטנותם להתגבר עלינו [ מוכר בעידן הקורונה?];;וכך מלמד אותנו השחין לגבי מחלות האדם; הברד והאש המתלקחת בו מונעים כל הגנה מהיקום שמעלינו; הארבה מביא עלינו סכנות מקרוב ומרחוק, ומלמד אותנו שאין לנו לאן לברוח; החושך מונע מאתנו כל אפשרות לפעול; ומכת הבכורות, בו מבחין הקב"ה בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור, חותמת את מערכת הידיעות האלו בבירור הגמור שאין עוד מלבדו.
קדושת המשפחה הסגולית לא תתחלף. הורות היא ביולוגית והיא מדויקת וכך נקבעת ההלכה וכך דויקו המכות. מי שאומר בקידוש 'זכר למעשה בראשית' ואח"כ 'זכר ליציאת מצרים' ומתכוון למה שהוא אומר – מכניס את האמונה שלו בבורא עולם לתוך כספת פלדה שמורה ומוגנת לכל ימי חייו, ואם יזכה – גם לכל חיי בניו ובני בניו. שנזכה לבנים ובני בנים שומרי מסורת אבות ועובדי ה' באמונה.