הביטוי 'לידה שקטה' הוא ביטוי עממי למוות תוך-רחמי של עובר בר-חיות. הכוונה היא לגיל עובר 28 שבועות ויותר או משקל לידה 1 ק"ג או יותר. שיעור הלידות השקטות העולמי עומד על סביב 18 ל-1000 לידות, וזה נמצא בתהליך ירידה מתמדת. ישנן סיבות רבות להתרחשות זו: בעיות בקרישת הדם הגורמות להפרעה שלייתית, מומים עובריים למיניהם, זיהומים תוך-רחמיים, מחלות קשות של האם, פיגור בגדילה התוך-רחמית וסיבוכי חבל הטבור, וסיבות בלתי-ידועות.
ישנן כמעט 2 מיליון לידות שקטות בעולם מדי שנה. על פי נתוני משרד הבריאות, מתרחשות בישראל כ – 1,500 לידות שקטות בשנה. על פי נתוני ה – CDC האמריקאי לידה שקטה שכיחה יותר בקרב נשים בעלות מאפיינים ספציפיים כמו, בנות 35 ומעלה, כאלו שמעשנות במהלך ההיריון, עם לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר, וכן בהריון מרובה עוברים או בקרב נשים שאצלן התרחש איבוד הריון קודם.
חשוב לדעת שמבחינה גופנית עבור האם, לידה שקטה היא לידה לכל דבר, הכוללת את כל התופעות הגופניות והכאבים מלווים אותה. להורים אלה נולד ילד, אך הוא מת כך שמדובר באירוע טראומתי הגובה מחיר נפשי עצום מההורים. ההתמודדות והאבל על אובדן הילד נמשכים חודשים ואף שנים לאחר האובדן, גם כאשר נולדים תינוקות נוספים ובריאים.
מקובל ליילד את האישה סמוך למות העובר, אך צורת היילוד משתנה ותלויה בגיל ההריון, מצג העובר ועוד. לאחר הלידה שולחים את רקמות העובר ואת השיליה לבדיקה על מנת לנסות להגיע לידי אבחנה לסיבת מות העובר, לצורך מניעת הישנות התופעה בלידות העתידיות.
לאחר הלידה בני הזוג יקבלו מידע והנחיה מהמיילדת לגבי האפשרויות העומדות לרשותם בהקשר להסדרי הקבורה. על פי הנחיות משרד הבריאות, כאשר הלידה השקטה מתרחשת לאחר השבוע ה – 22 להריון, לבני הזוג יש הזכות לבחור אם לקחת על עצמם את סידורי הקבורה, לרבות לקיחת הגופה עמם לצורך זה או להעביר את הטיפול לבית החולים ומשם לחברות קבורה. המשפחה יכולה להחליט על מידת מעורבותה בנושא כולל לבחור להשתתף בתהליך הלוויה והקבורה. לעיתים על פי הצורך ובהסכמת ההורים, תתבצע גם נתיחה לאחר המוות. מדובר בתהליך קבלת החלטות קשה .
בחדרי הלידה בהן עובדות חברות ארגון המיילדות בישראל פיתחו מודלים שונים שמטרתם לסייע ולתמוך בשלבי האבל השונים. המודלים מבוססים על עדויות מחקריות על החשיבות של ביצוע תהליכי וטקסי פרידה בלידה שקטה. על פי מחקרים נמצא קשר של מיטוב הבריאות הרגשית, האישית והזוגית לאחר הלידה אצל הורים אשר החזיקו וראו את התינוקות ויצרו לעצמם זיכרונות מהתינוק. מודלים אלו מעוגנים בנוהלי חדרי הלידה ומבוצעים בהובלת המיילדת, לאחר בחינת המקרה לגופו, הכנה מקדימה של בני הזוג, ועל פי הרצון הספציפי של בני הזוג במעמד הלידה . כך למשל לצד תהליכי הפרידה וההחזקה של התינוקות מבצעים צילומים לתינוק ומעניקים אותו להורים שרוצים בכך, יש מקומות בהם מכינים תביעת רגל של התינוק על גבי נייר או קופסת זיכרון המכילה פריטים שונים.
יש מעט התייחסות בספרות הרפואית לצדדים הרגשיים של חוויה קשה זו. הטיפול הרגשי בזוג שעבר 'לידה שקטה' כולל בתוכו מספר מרכיבים חשובים: עיבוד האבל ורגשות האשם והאובדן, שיחזור מהלך האירועים ועוד. יש אף הטוענים שכדאי לבנות מסגרת דמוית-'שבעה', שתאפשר תנחומים ותמיכה על ידי חברים וקרובים. בנוסף, קיים צורך בתמיכה זוגית, כאשר יש מעט מדי התיחסות לכך שגם גברים חווים אבל, ומאידך קיימת ציפייה בציבור שהגברים יהיו חזקים ותומכים ולכן חשוב הדיאלוג בנושא. אם ישנם ילדים גדולים במשפחה יש לתת את הדעת על צורת ועיתוי העברת המידע אליהם על מות העובר. כדאי גם להכין את הילדים למפגש עם חבריהם, ולהתמודדות עם שאלותיהם ותגובותיהם.