admin
הפרשה שלנו סוככת בצל תופעת העקרות הארוכה והשלכותיה.. הפרשה מסתיימת בכך שיצחק סוף סוף בונה לו בית, אבל בן אין לו.
אמנם כאבה של רבקה מוזכר רק בתחילת הפרשה הבאה, אבל הוא בולט כבר בפרשה הזו – היא התקבלה יפה באוהל שרה המיותם שחיכה רק לה, והיא מקבלת עליה את כל מנהגי חמותה ואת מצוות האשה. אבל רבקה גם נכנסת לנעליה של שרה בכך שעוברת שנה ועוד שנה ואין חדש.
חז"ל אומרים על כך משפט לכאורה תמוה: הקב"ה עשה את האמהות עקרות כי הוא 'התאווה לתפילתן'. אחת התשובות שניתנו לשאלה הקשה הזו היא ש'דרך הטוב להיטיב', הקב"ה רצה לבנות עולם 'נורמלי' עם בחירה חופשית ועם חסרון. הקשר בין הקב"ה לבין האדם הוא חלק מבניינו של עולם, והוא מקבל ביטויים שונים, גם בצורת תגובה לכאב. האימהות זכו למשוך קו של קיווי ושל תקווה עם ריבונו של עולם בגלל עקרותן, וזכו ללדת נשמות גבוהות במיוחד, פירות דמעותיהן ,שלא ירדו ריקם. אבות האומה. וזה הרי העיקר.
ועדיין יש לי שאלה על שלשלת הדורות- שהיא שיכולה להאיר על אורח החיים ודרך אמונתם של אבותינו– מדוע מספר הנפשות ברוב המשפחות בדורות הקודמים היה קטן יותר מאשר בדורנו? יש לי הסברים רפואיים אבל לא אמוניים.
ידוע שבעבר הייתה תמותה גדולה יחסית של תינוקות; בנוסף היה מקובל להניק זמן רב, וכך היו מרווחים של כשלוש שנים בין הריון להריון. אבל לדעתי הסיבה נעוצה בכך שזוגות רבים סבלו מאי-פוריות משנית מסיבות שונות:
א. גיל הפוריות של האישה הוא די מצומצם, ויתכן מאוד שהרבה נשים לא סיימו את העשור הרביעי לחייהן עקב תמותה אימהית בלידות ובהפלות.
ב. ערב אורח החיים והרגלי תזונה לקויים שהיו בימים ההם, יש להניח שהיו יותר הפלות טבעיות ולידות מוקדמות.
ג. זיהומים שלא אובחנו ולא טופלו כיאות. כמו- מחלת השחפת) שגרמו לדלקות באגן, עם פגיעה קשה בחצוצרות.
ד. היה קיים פחות ידע באבחון של ליקויי פוריות למיניהם, כולל מצב של הפרעות הורמונליות כתת-פעילות בלוטת התריס, הפרשת יתר של פרולקטין; לכן נשים רבות סבלו מהפרעות לא-מטופלות בביוץ, כולל עקרות הלכתית.
ה. הייתה מודעות פחותה לכל התחום של אי-פוריות הגבר; יתכן גם שגברים נחשפו הרבה יותר מאשר היום למצבי חום או חומרים רעילים. בנוסף – היום קיימים פתרונות חדישים ומוצלחים לליקויים חמורים בפוריות הגבר, שאז לא היו קיימים, כמו הפרייה חוץ גופית.
ו. יתכן שבעבר היו קיימים יותר מצבים שהצריכו פרישות ממושכת בין בני הזוג -מקווה טהרה לא נגיש , פרידות בעקבות פרעות או קשיי חיים אחרים שגרמו להיווצרות מרחקים גדולים בין בני הזוג לתקופות ארוכות. פרישות זו גרמה בהכרח למיעוט הפוריות.
אך מעבר למישור הרפואי, אני חושבת שהדור שלנו מרים דגל- לאחר המשברים הקשים שעברו ההורים או הסבים בשואה, קיים הרצון – הגלוי או הסמוי – לשקם את עם ישראל גם מספרית ואם על המציל נפש אחת מישראל נאמר שכאילו קיים עולם מלא – על המוליד ומגדל ומחנך ומטפח נפשות רבות על אחת כמה וכמה.