פטנט למציאת חניה. לאחרונה אני מוצאת את עצמי משננת את המימרה "אמר רבי בנימין הכול בחזקת סומין", ולפעמים אפילו לצורך חיפוש מקום חניה (פטנט עולמי, בדוק!). ומה קורה כשהחניה אבדה לנו? זה קרה לי בחניון הענק של בית החולים הדסה לפני שנים רבות. השארתי שם את הרכב הישן והמוכר, וכשחזרתי התברר לי שאני צריכה לדוג אותו מתוך ים של מכוניות ואין לי מושג באיזה חניון הוא ממוקם. לאחר חיפוש של שעות, נזכרתי בפסוק והוא אכן הוביל אותי לרכב שהמתין לי בסבלנות.
ומה קורה כשאני הולכת לאיבוד? לפני כשלושים שנה גרנו בקיבוץ שעלבים. חזרתי הביתה מהלימודים הקליניים ברפואה בשעה מאוחרת מאוד באוטובוס שנסע על כביש מספר אחת, שהיה אז כביש חדש. האוטובוס אך יצא מהתחנה, וצללתי לתוך שינה עמוקה. כשהתעוררתי, הסתבר שאנחנו נוסעים על הכביש המדובר אבל כבר עברנו את התחנה. מה אני עושה? חושך גמור. הנהג מבין, מתוך מבט חפוז בייאוש שנשפך ממני, שאין מצב שאני אמשיך איתו עד תל אביב. הוא מוריד אותי באמצע כביש מספר אחת. חושך אימים של ראש חודש, ורק נקודת לבנה קטנטנה מבצבצת. כמובן שאין פלאפונים. עוצרים כל מיני טיפוסים מפוקפקים. לבסוף עצר זוג מקסים מהיישוב משמר איילון והביא אותי עד הבית בקיבוץ. חזרתי לקראת חצות, וציפיתי לפגוש בעל חולה דאגה. אבל מצאתי אותו לומד בנחת עם החברותא, הילדים נמים להם, ורק החברותא נשם לרווחה בחלוף הדאגה.
להיעלם בכפר הגלובלי. פעם היו אנשים נוסעים לארץ אחרת ונעלמים, אבל האם ייתכן שאדם ייעלם סתם כך ביום בהיר אחד בכפר הגלובלי שלנו? נשמע לא הגיוני. אבל זה קרה. לפני זמן מה פורסם בחדשות שערבייה אזרחית ישראל מבאקה אל־גרבייה אותרה בריאה ושלמה בפריז לאחר שנעלמו עקבותיה שם לפני שלוש שנים. היא נסעה עם בתה לטיול מאורגן באירופה, והשתיים התראו בפעם האחרונה כשטיילו ברחובות פריז. התברר שבשלב מסוים איבדה האם את דרכה ונעלמה. הבת חיפשה אותה בעזרת המשטרה ומכרים מהקהילה המוסלמית בפריז במשך כמה שבועות, אך היא פשוט נעלמה בלי להותיר עקבות. הבת חזרה לביתה, לבעלה וילדיה, כשמשטרת פריז מבטיחה להמשיך ולחקור את הפרשה, אך שנים עברו ולא נמצא שום קצה חוט.
פתאום התברר שהיא חיה וקיימת. האם המבוגרת יחסית, בת כשבעים שנה, סבלה מדי פעם מבלבול ומאובדן זיכרון, וזה מה שקרה לה בטיול בפריז: היא יצאה מהמלון בלי לעדכן את בתה, לא ידעה לאן לחזור, לא היו עליה שום מסמכים מזהים, והיא עצמה לא יכלה להסביר מי היא ומהיכן היא. במשך חודשים רבים עברה ממקום למקום, בימי הקיץ שרדה כהומלסית ובימי החורף קיבלה מקלט מזדמן במקומות שונים. רק בימים האחרונים, לאחר כשלוש שנים, פתאום חזר לה הזיכרון באופן חלקי, ואז הגיעה בעזרת אזרחים צרפתים הגונים לבית חב"ד המקומי. משם העבירו אותה לשגרירות הישראלית, שעזרה לה ליצור קשר עם משפחתה, ובהמשך הועברה ארצה. הבת אמרה שעשתה כל מה שיכלה כדי למצוא את אמה, אבל הלב נוטה לחשוב שהמשפחה לא עשתה הכול כדי לאתר את האם הזקנה שהסתובבה באותו זמן ברחובות פריז, והמוח רוצה לומר שלנו זה לא היה קורה, אבל העולם מלא הפתעות.
סימן אזהרה ונקודה למחשבה אפשר ללמוד מהמקרה המיוחד הזה. אפשר להסיק מכך שגם בעולם המודרני והטכנולוגי שלנו לפעמים אנו "תקועים" בדיוק כמו לפני מאות ואלפי שנים. במהותו העולם לא השתנה. מצד שני אפשר להסיק מכך שגם בעיות שנראות לגמרי בלתי פתירות, לפעמים פתאום נמצא להן פתרון לא צפוי. כך שלעולם אין להתייאש. עוד ניתן להסיק מכאן שאין כמו בבית. ברגע שאדם, בעיקר מבוגר, יוצא מהתחום המוכר לו, ממקומו ומעירו ומארצו, הכול יכול לקרות.
הנסיך שלימד פוליטיקה. אבל יש עוד משהו שאני לומדת, והוא שלאדם יש פנים רבות. ולפעמים כשהוא מרחף מעבר לזמן ולמקום הוא יכול גם להפוך לאדם אחר. גם המעבר ממצב של אזרח מן המניין למצב של מנהיג הוא יציאה מהמקום המוכר לעולם אחר, יציאה שיש בה אתגרים מוסריים וערכיים רבים, ולפעמים אפשר לאבד בה את הדרך.
רבים שמעו על היועץ הפוליטי ניקולו מקיאוולי, שהיה מדינאי ופילוסוף, סופר ומחזאי, ובעיקר יועץ פוליטי של נסיכי איטליה. הוא חי סביב שנת 1500 באיטליה, בתקופה שבה עברה המדינה שינויים פוליטיים רבים – היא נכבשה בידי שכנותיה, ראתה את מנהיגיה מתחלפים בזה אחר זה ונקרעה בין ההנהגה המדינית להנהגה הדתית. בעקבות דבריו הוא נאסר ונכלא על ידי השלטון החדש, וכששוחרר פרש ליישוב קטן ליד פירנצה ושם כתב את ספרו המפורסם 'הנסיך'.
בספר מפרט מקיאוולי את סוגי השליטים השונים הקיימים בעולם וכיצד נכון לשלוט בהמון. ספרו נועד לצייד את המנהיג בהוראות כיצד להחזיק בשלטון וליהנות מאהדת הציבור. הוא רואה את יציבות השלטון כמטרה המרכזית, ולשיטתו הדברים נבחנים תמיד במבחן התוצאה. 'הנסיך' עוסק רבות באופן שבו כדאי למנהיג למתג את עצמו ובתכונות חשובות ליצירת אהדה ותמיכה. הוא קובע שבהחלט נכון לשנות מן האמת, אם המנהיג סבור שזה יוביל ליציבות וביטחון של המדינה. בעיניו המדד הוא מבחן התוצאה. פרק שלם עוסק במידת הנדיבות והקמצנות. מסקנתו היא שקשה להפגין נדיבות באופן שיוערך על ידי ההמון לאורך זמן, כיוון שנדיבות כלכלית גורמת בטווח הארוך להעלאת מיסים, ועל זה ההמון אינו סולח.
למה לי פוליטיקה. הרבה מנהיגים בתקופה המודרנית נוטים ללכת בעקבות הדרכותיו של מקיאוולי, בשינויים הנדרשים לעידן המודרני והפוסטמודרני. הכלל "לא פרסמת לא עשית", שהוא לחם חוקו של כל איש ציבור וכל מנהיג, גם הוא פועל יוצא מההדרכות ב'הנסיך'. הזכות הבסיסית שפוליטיקאים לא מעטים נוטלים לעצמם, לא לומר אמת לציבור בוחריהם, לעשות לגמרי אחרת ממה שהבטיחו – חוזרת שוב ושוב על פי הכלל הזכור לרעה מימי שרון "מה שרואים מכאן לא רואים משם". דוגמה נוספת נתן דה־גול נשיא צרפת, שעלה לשלטון תוך הבטחה למגר את המרד המוסלמי באלג'יריה הצרפתית, אך למעשה הוציא במהירות את צרפת מאלג'יריה. כולם תוצאה של הגישה המקיאוולית, שרק מבחן התוצאה צריך לעמוד מול עיני הפוליטיקאי.
לא באתי חס ושלם לתייג או לקנטר על מנהיג זה או אחר. אני סבורה שהמנהיגים שלנו באמת ובתמים מאמינים שגם אם הם צריכים לשנות מן האמת – טוב הם עושים, כי לדידם זה מחזק את המדינה ואת האחדות, ובמבחן התוצאה מביא למדינה חזקה ומתוקנת. ועוד יותר מזה – ברור לי שאם ריבונו של עולם גלגל את המהלכים כך, בצורה כל כך מנוגדת לחוקי הפוליטיקה והטבע, זה סימן מובהק שהכול לרצונו. והאמת היא שלא התכוונתי לכתוב משהו אקטואלי, ואני ממעטת לעסוק בכל מה שנושק לפוליטיקה, אבל אם זה יצא כך – אולי גם זו לטובה.