תרומה מלב אל לב. ניסים קורים בשרשרת, לא רק צרות. אני רואה את זה המון במרפאה. קוראים לתופעה "חוק הסריות". אני פוגשת תופעה או אבחנה נדירה, ובאותו יום אפגוש עוד שתי נשים עם אותה אבחנה שלא ראיתיה עשר שנים, ושוב לא אפגוש אישה עם אבחנה כזו בעשר השנים הקרובות. כך קרה גם אחרי הימים הגדולים של מלחמת ששת הימים. אז, בנוסף לנס הגלוי שאירע לנו, הופיעו עוד התרחשויות דרמטיות על בימת העולם. שנתיים אחרי המלחמה בפעם הראשונה בהיסטוריה הלך אדם על הירח, במבצע שנחשב על ידי רבים כמבצע הטכנולוגי החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית, ושנה קודם הייתה עוד התפתחות, שבעיניי היא לא פחות דרמטית גם אם היא פחות רומנטית: פותחה לראשונה טכנולוגיה שאפשרה להחליף איברים חיוניים פגומים באיברים של נפגעי תאונות וכדומה, מה ששינה לחלוטין את עולם הרפואה.
מושתל הלב הראשון היה רופא שיניים יהודי מדרום אפריקה בשם וושקנסקי, שחי כמה שבועות עם לב ש"תרמה" לו צעירה שחורה שנפצעה קשה בתאונת דרכים. הוא נפטר מסיבוכי דלקת ריאות שהייתה תוצאת לוואי של הניתוח. המנתח המוכשר והאמיץ שזכה לפרסום עולמי היה רופא בשם כריסטיאן ברנרד. כתבתי "תרמה" במירכאות כי שמועות עקשניות טענו שהלב הוצא מהצעירה הפצועה כשהיא הייתה עדיין בחיים ובלי רשות משפחתה, וייתכן מאוד שכך אכן קרה בדרום אפריקה בזמן משטר ההפרדה הגזעני. בכל אופן, אין ספק שהניתוח הזה פרץ את הדרך להשתלות לב בעולם כולו והרחיב מאוד את השתלות האיברים החיוניים האחרים. היום כבר לא מספרים על כך בתקשורת, זה כבר לא חדשות.
כמובן שהדבר עורר שאלות הלכתיות ומוסריות רבות. בתחילת הדרך רוב הנתרמים לא היו שורדים יותר מכמה שבועות או חודשים, ואת הלב היו מוציאים מהתורמים כאשר ספק אם נחשבו כבר מתים. אז אסר הרב משה פיינשטיין זצ"ל כל השתלת לב, משום שהיא בעצם רצח כפול – של התורם והנתרם כאחד, אך לאחר שנים ספורות שינה את דעתו בעקבות השינוי המציאותי-רפואי, והתיר לנתרם לקבל תרומה שיכולה להאריך את חייו. במקביל הוא התיר ליטול את הלב מהנתרם אחרי הפסקת פעילות גזע המוח האחראי לנשימה, כמקובל היום בארץ.
אגב, לעיתים יש מצבים הזויים עוד יותר. אדם עם ריאות שאינן מתפקדות כשליבו תקין צריך לעבור השתלת לב-ריאה כיחידה אחת משום שהניתוח הזה יעיל יותר, ואז ניתן ליטול במקביל את הלב שלו ולתרום אותו לחולה שזקוק ללב בלבד. זאת השתלה של לב מן החי אל החי. מדע בדיוני במיטבו.
ממה עשוי המסתם של סבתא? למה אני נזכרת עכשיו בנושא ההשתלות? מפני שלאחרונה קראתי על התפתחות מדהימה בתחום, והתפלאתי מאוד שלא היה כמעט עיסוק בכך במהדורות החדשות. טוב, אי אפשר להשוות זאת להתקוטטויות הפוליטיות ולתעלולי מיסטר אומיקרון.
בקליפורניה שבארצות הברית השתילו לאחרונה לב של חזיר באדם שליבו היה במצב סופני והוא עמד למות ולא נמצא לו תורם אנושי מתאים. בינתיים האדם מתאושש מהניתוח והרופאים אופטימיים.
אדם עם לב של חזיר נשמע דבר הזוי, אבל זהו, זה קיים. כבר עשרות שנים משתילים בלבבות פגומים מסתמים שניטלים מליבם של חזירים, ובמקרים מסוימים הם עדיפים על מסתמים סינתטיים. לחמותי היקרה ז"ל הציעו שתל שכזה כשתוכננה לה החלפת מסתם, ואני זוכרת שבקבוצת הדוא"ל המשפחתית כתב אחד הנכדים בצחוק שהוא לא מתכוון לנשק סבתא עם לב של חזיר. לבסוף הושתל לה מסתם סינתטי, לרווחת כל הצאצאים המודאגים. אבל השתלת לב שלם – זה עדיין לא קרה.
כצפוי, גם כאן המושתל הראשון הוא יהודי, אדם בשם בנט. הוא ידע שימיו ספורים ולכן הסכים בלב שלם – תרתי משמע – לניתוח הניסיוני הזה. כך הוא יזכה גם לבריאות שלמה וגם להיכנס להיסטוריה כשותף לפתיחת עידן רפואי חדש. אני מניחה שזה לא ייגמר בהשתלות לב מחזירים אלא שהעולם המחקרי-רפואי יסתער כעת על השתלות מבעלי חיים, ואחרי הלב יבואו אולי איברים חיוניים אחרים, וכבד וכליות ועור ועצמות יוכלו להתקבל מעולם החי ולהציל רבבות בני אדם. אני מניחה שפעילי 'תנו לחיות לחיות' ינסו לעצור את המהלך, כפי שניסו בעבר להתערב בשימוש בכלבי גישוש בצה"ל לצורך זיהוי מוקשים, שהרי באיזו זכות מותר לנו לסכן את חייו של הכלב? אבל אני מאמינה שנצליח לעמוד בכך, הרי רוב המחקר מתבסס על ניסויים בחיות מעבדה. איך הייתי מבינה בבקטריולוגיה ובמתן אנטיביוטיקה אם לא הייתי רואה בעיניי צלחות פטרי ולומדת להזריק לחיות? איך היינו לומדים פרמקולוגיה מבלי שהיינו עושים ניסויים על עכברים מסכנים בלילות ארוכים, כשפסענו לאורך המסדרונות הארוכים עוד יותר של בית חולים הדסה?
פתרון לבעיות בלתי פתירות. ואני מזהה כאן עוד נקודה למחשבה. הנה דוגמה למציאת פתרון לבעיות מהסוג שאין להן פתרון באמצעות טוויסט מחשבתי. כך למשל, אחרי ניסיונות אינסופיים למצוא מקורות מים נוספים למדינתנו המתפתחת והצמאה עברו להתפלת מי ים בכמויות ענק ולהשבחת מי קולחין באופן מדהים – ולמעשה כיום אין בעיה של חוסר מים במדינה, משהו שאתמול היה בגדר חלום. רק תמול שלשום מהדורות החדשות היו נפתחות ונחתמות במצב הכנרת ובעלייה או בירידה של המפלס שלה – ואילו היום מוסיפים לכנרת מים מותפלים כדי לשמור על גובה המפלס. עד לא מזמן השתמשנו בתוכנות לכיווץ קבצים לצורך אחסון חומרים במחשב וחסכנו מקום עד כמה שאפשר, והנה בעיית המקום במחשב כמעט נפתרה בעזרת פיתוחים טכנולוגיים שהגדילו אלפי מונים את כושר האחסון בדיסקים שלנו. עכשיו מתקינים ביישוב שלנו סיבים אופטיים שיאפשרו העברת כמויות מידע עצומות לארצות הברית וחזרה בתוך אלפיות שנייה, וזה פותר לחלוטין את הקושי במשלוח קבצים גדולים במחשבים שלנו. העולם ב"ה קופץ קדימה.
ואומנם, נשארו בארץ ובעולם עוד כמה בעיות קטנות שאין להן פתרון, למשל התבוללות הצעירים היהודים בעולם, ההשתלטות הבדואית על הנגב ועוד כהנה וכהנה. אבל גם לזה יימצא הפתרון בשלב כלשהו. הרב אבינר נוהג לומר שהעולם מלא בבעיות שאינן פתירות, ובסוף נמצא להן פתרון. אני לעיתים נעזרת במשפט הזה כשאין לי מזור להציע למטופלת, כשהבעיה שהיא מציגה נראית בינתיים בלתי פתירה. המשפט קשה למשמיע ועוד יותר לשומע, אבל ביסודו הוא מאפשר נחמה. והכול בידי שמיים.
פורסם בערוץ 7