הם חיכו שנתיים להיריון הזה, מתרגשים לקראת בדיקת האולטרסאונד. העובר נראה על גבי הצג, אך חסרונו של הדופק העוברי מוביל אותם מיידית למיון נשים. אחרי בדיקה נוספת, והמון דמעות, זהבית עוברת ריקון של הרחם בחדר הניתוח. הפעולה קצרה. היא מתאוששת אחרי מספר שעות. לאחר בדיקה נוספת היא נשלחת לביתה, עם אישור לחופשת מחלה של שלושה ימים, כאילו לא נפרדה כעת מחיים שלמים. הם חוזרים לביתם השקט, שקט מדי, שבורי לב.
ריקון רחם כירורגי עדיף מכמה סיבות. ראשית, וזו, לדעתי הסיבה העיקרית, זה מאפשר לזוג לסיים את חוויית האובדן בהקדם. השימוש בחומר כימי (cytotech) אומנם יכול "לחסוך" פרוצדורה בחדר ניתוח, אך חוויית הדימום המתמשך, ריצות הלוך ושוב לבדיקות אולטרסאונד עוקבות לבדיקת שארית, והצורך לביצוע גרידה בסופו של תהליך באחוז לא מבוטל מהמקרי, מכריע, בעיניי, את הכף, לכיוון פעולה כירורגית מדויקת, קצרה ותכליתית, הכוללת גם את הכנת רירית הרחם לקראת ההיריון הבא. בל נשכח שעוד יתרון בגרידה הוא שאנחנו מקבלים את החומר ההריוני ויכולים לבדוק אותו בהיסטולוגיה וכך ללמוד על סיבת ההפלה לטובת ההריונות הבאים.
ואכן, הרפואה הנכונה לכאב האובדן הזה היא היריון נוסף. אבל מתי? הרופאים ביקשו להמתין מספר חודשים עד תחילת ההיריון הבא, כדי שרירית הרחם "תצמח" מחדש. הרעיון להמתין מעט נובע בעיקרו מהצורך לנטר את הירידה בהורמון ה-BHCG, לעקוב אחר התארגנות רירית הרחם בבדיקת אולטרסאונד, ולוודא בבדיקה גינקולוגית, לאחר הגעת הווסת הראשונה, שאכן הרחם מכווץ ומוכן לארח את ההיריון הבא. אבל למה לחכות מספר חודשים?
במחקר שבחן זוגות שאיבדו היריון, נבדקו פרקי הזמן השונים שעברו החל מתאריך אובדן הריונם האחרון ועד הרגע בו ניסו להיכנס שוב להיריון, והושווה בין זמן זה לבין הסיכוי ללידה מוצלחת. המחקר מצא כי זוגות שהמתינו פחות משלושה חודשים היו בעלי סיכוי גבוה יותר ללידת חי בהשוואה לזוגות שהמתינו תקופה ארוכה יותר. מסקנת החוקרים הייתה כי אין עדות פיזיולוגית לכך שיש לדחות את ניסיון הכניסה להיריון לאחר אובדן היריון מוקדם.
יש תקופת המתנה שקשורה לדמם הרחמי, בכל מקרה. הדימום לאחר ההפלה עלול להימשך מספר ימים עד מספר שבועות, וכשזמן הטבילה מתמהמה יש קושי רב. אם הדימום מתמשך, או אם הוא מוגבר במיוחד, יתכן וזה סימן שהריקון לא היה מלא, ואולי אף יש שארית רקמה בתוך הרחם, שדורשת התייחסות. במקרים אלו של חשש לשארית אנחנו נוהגים להמליץ על ביצוע בדיקת היסטרוסקופיה, בדיקה פשוטה שמבוצעת באמצעות צינור דק שמושחל לרחם עם מקור אור ותוך כדי הזלפת נוזלים, כך שהרופא יכול להסתכל ישירות לתוך חלל הרחם ולוודא שהרירית תקינה.