טוב להיות יהודי

יתרון האמונה: עכשיו זה מדעי * כיסוי ראש: פעם כולן וכולם הלכו כך * כפרות: על תרנגולות, כסף ופרחים. ואפשר גם באינטרנט

אין חדש תחת השמש. מחקר שבוצע בקרב אוכלוסייה אמריקנית של כעשרת אלפים איש בגיל העמידה, מצא כי אנשים הקשורים לקהילה דתית כלשהי מאושרים יותר מאחרים בני גילם, גם כאלו שפעילים חברתית או פוליטית או לימודית.

ההסבר המשוער של החוקרים ליתרון של האמונה הדתית הוא עצם ההשתייכות לקהילה חמה ומגבשת. הם מציעים גם אפשרות שנייה: שהאמונה עצמה גורמת לשלוות נפש, לביטחון ולאושר. ועד כאן מדובר על אמונה בכלל, לאו דווקא יהודית.

ולהבדיל, אם נעבור לתורתנו הקדושה ולאורח החיים שהיא דורשת, הנה לפנינו דוגמה ליתרונות האמונה: כיסוי הראש של האישה הנשואה, למשל.

בראש טוב

בתקופה העתיקה נהגו מרבית הנשים הנשואות מכל האומות לכסות את ראשן בצעיף בצאתן לרחובה של עיר. ואף בהמשך, ניתן למצוא במרבית ציורי ימי הביניים נשים עם כיסויי ראש מגוונים – צעיפים, מטפחות, כובעים ועוד. לכיסוי הראש היו יתרונות רבים: מכובדות, הגנה מהשמש ומלכלוך, ויופי. אופנת הכובעים החלה להיעלם אחרי מלחמת העולם השנייה, והאופנה החדשה הייתה פחות רשמית מההופעה המכובדת שאפיינה את הדורות הקודמים, ופריט הלבוש שהיה בסיסי כל כך בכל התרבויות במשך אלפי שנים כמעט נעלם באחת. רק אנחנו, מכוסות הראש, תואמות תרבות אוניברסלית עתיקת יומין, תרבות שיש לה טעם ויש בה יופי ויש בה גם מכובדות וסמל מעמד. הלא דבר הוא?

ומה עם הגברים? האופנה החדשה לא פסחה עליהם. היכן ראיתם לאחרונה גבר שאינו רב ואינו אדם חרדי עם מגבעת? לאן נעלמו כובעי הצילינדר שהיו סמל המעמד של פוליטיקאים חשובים? הכול חלף עם הרוח, ורק הכיפות נשארו סמל המעמד וסימן הזיהוי האולטימטיבי לילד ולגבר הדתי. הראה לי את כיפתך (גודל, צבע, צורה, סוג בד ועוד) ואומר לך מי אתה, מהיכן באת ולאן אתה הולך ולאיזה רב (אם בכלל…) אתה נותן דין וחשבון.

אבל יש את השטריימלך, כמובן. לפני כמה שנים בתי לקחה בחול המועד סוכות את הזאטוטים לגן החיות התנ"כי, ובשלב מסוים הם התבייתו מול כלוב הצ'ינצ'ילות, מכרסמים קטנים שמוצאם בהרי האנדים שבדרום אמריקה. המדריכה החייכנית הפליגה בתכונותיהם הסגוליות: הצ'ינצ'ילה חייבת למצוא מקומות סלעיים והרריים, היא חיה חברתית שחיה בקבוצות משפחתיות גדולות, ומתקשרת בעזרת מגוון רחב של ציוצים. היא פעילה וסקרנית מאוד, ויכולה לקפוץ לגובה. תוחלת חייה כעשרים שנה. פרוות הצ'ינצ'ילות נמצאות בשימוש בעיקר במעילי נשים, וזנבותיהן הארוכים משמשים כצווארוני פרווה למעילים. אמנם, אמרה המדריכה, קיימת התנגדות גוברת והולכת לשימוש בצ'ינצ'ילות כיצרניות פרווה, כי מגדלים אותן בתנאי עבדות לצורך השמדתן ברגע שהפרווה עבה דיה. והנה ילד עם כיפה שחורה ופאות בלונדיניות מסולסלות הצביע על השטריימל שעל ראשו של אביו שעמד על ידו וצעק: "אבל השטריימל של אבא שלי עשוי מזנבותיהן של 12 צ'ינצ'ילות. וגם לי יהיה שטריימל כשאהיה גדול!".

כפרות בלי נוצות

אחד התענוגות הגדולים שלי בעבודתי בבני ברק, למרות מטרד הפקקים שמתלווה לכך, הוא הפעילות הנמרצת בכל העיר לפני כל מועד. בימים שבהם עבדתי בערב יום הכיפורים (כך זה אצל רופאים…), רחובות העיר מלאו אנשים, נשים וטף, מסתופפים במעגלים מעגלים סביב כלובי תרנגולות מצווחות ושוחט מזדמן, כשהנשים והילדים מצווחים לא פחות, ונוצות מתעופפות לכל עבר. המראה היה מופלא בעיניי, כי בביתנו הקט אנחנו נוהגים לעשות כפרות על פרחים.

כך הנהיג בעלי על פי מנהגי הגר"א. האמת היא שזה הרבה יותר אלגנטי ונוח בעיניי, ומציל את בני ביתי מלשמוע את צווחותיי. אחד מילדיי סיפר פעם לגננת שאבא שלו עושה לכל המשפחה כפרות על פרחים, והיא הרימה גבה ופתחה עיניים גדולות בתמיהה, וניסתה להסביר לילד שכפרות עושים על תרנגולת או על כסף. אבל הילד התעקש והתחיל לבכות, ולא נותרה לה ברירה אלא לוודא טלפונית שאכן, כך נוהגים בביתנו. מן הסתם חשבה בלבה: "טוב, עוד משהו הזוי מבית מדרשה של משפחת קטן".

אבל נחזור רגע לתרנגולות, יש שנלחמים את מלחמת הקיום שלהן. השירות הווטרינרי של משרד החקלאות פרסם תקנות חירום לגבי שחיטת עופות לכפרות, בהתאם לחוק למניעת צער בעלי חיים. התקנות באות לצמצם את שחיטת העופות ברחובותיהן של הערים החרדיות. במסגרת התקנות נקבע כי מותר לשחוט עופות רק באתרים מסודרים ומפוקחים על ידי השירות הווטרינרי העירוני, שהגישו בקשה לכך מבעוד מועד.

טיפול על המסך

אחד הפתרונות לקיום מנהג הכפרות על תרנגולת בלי להפחיד את הילדים ואמותיהם ובלי להגיע לאתר שחיטה קבוע או מזדמן, הוא לעשות כפרות אינטרנטיות. כמה אתרים כבר מטפלים בנושא, ואת יכולה לשבת ליד המחשב עם כוס קפה, ולהקיש אם את מבקשת תרנגול זכר או תרנגולת נקבה (או אולי תרנגול ותרנגולת אם את בהיריון), אם קיים צבע רצוי (יש נוהגים לקחת דווקא תרנגולות לבנות), להוסיף את שם המתכפר כולל שם האב. וכמובן – "נא להקיש את מספר כרטיס האשראי". ייתכן שיהיה מי שישבח את האפשרות הסופר-מודרנית הזאת, אבל אי אפשר לנתק אותה מתרבות המסכים בכלל. אחת ההתמודדויות הקשות ביותר בחינוך הנוער בדורו של משיח הוא ההתמכרות למסכים, שמחקרים סוציולוגיים מרבים להפליג בנזק הנגרם מכך: בין השאר, פגיעה ביצירת קשרים חברתיים, פסיביות, וקושי בריכוז ובתקשורת בין-אישית.

אך קיימים גם יתרונות לשימוש דווקא במסך לטובת אינטראקציות בין-אישיות מסוימות. מחקר אקראי ומבוקר מצא כי פסיכותרפיה באמצעות שיחת וידאו דרך המחשב יעילה לא פחות מפסיכותרפיה ישירה בטיפול בדיכאון במבוגרים. פגישה של פנים אל פנים במרפאת הפסיכיאטר אינה תמיד אפשרית למטופלים הסובלים מדיכאון, במיוחד לאלו עם קשיי ניידות, כגון זקנים או נכים, שלעתים דווקא זקוקים לעזרה זאת יותר מאחרים. פסיכותרפיה מרחוק (טֶלֶה-רפואה) נותנת פתרון לקשיי ניידות ולמרחק הגאוגרפי, והיא לא פחות יעילה מטיפול שניתן בצורתו הקלאסית, פנים אל פנים, על הכורסה בחדר המטפל.

ויש טיפול רגשי מול ריבונו של עולם – פנים אל פנים – דיבור ישיר מדי יום ביומו – שיח מעצים, מרפא. אני מצליחה, אמנם, רק פעם-פעמיים ביום, אך זה מזור ומרפא לנפש עייפה.

כמה טוב להיות יהודי.

פורסם בעיתון אתנחתא – בשבע ד' בתשרי תשע"ז 06/10/16