רפואה בפרשה – על טכנולוגיות פריון חדשות

בפרשת 'וזאת הברכה' נאמר בין השאר כשבח לשבט לוי: 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע', ודורשים את זה חז"ל על גבורת שבט לוי במלחמת האחים שפרצה בעקבות חטא העגל.

אולם לצערנו לעיתים הפסוק הזה מתקיים כפשוטו: ילדים שמתבגרים ואינם יודעים מהו הגזע שממנו הם צמחו, מי הם הוריהם [אחד מהם או שניהם] ומי אחיהם.

ולא מדובר על תינוקות שנחטפו או על ילדים עזובים שאומצו, אלא על ילדים שנולדים למשפחה נורמטיבית שמסיבות רפואיות שונות לא יכלה להביא ילדים לעולם בדרך הטבע – זוג הורים, הריון טבעי, וילד משותף, וכדי שהילד הזה יוכל לצאת לאוויר העולם היו בני הזוג צריכים להשתמש בטכנולוגיות החדשות שנתגלו ופותחו רק בדורנו, הכוללות תרומת זרע ו\או תרומת ביצית ו\או אם פונדקאית. ישנם פולמוסים רבים, בעיקר בתחום הפסיכולוגיה של הילד, בעניין הצורך בזהות, בידיעה ברורה מאין נוצרתי.

ומאידך- יש חשש שאם הכול יהיה פתוח, יתמעטו התורמים, מחשש למורכבות עתידית סביב התרומה והתביעה לקשר עם הילד שיוולד.

גם ההלכה בנושא הזה לובשת פנים שונות: הדעה המקובלת היא שאצל הגבר הולכים אחר החומר הגנטי, והלכתית בעל החומר הגנטי הזכרי שממנו נולד התינוק הוא האב – בין אם הוא ידוע ובין אם לא. אבל קיימות גם דעות קצה שאומרות שבכל הריון לא טבעי, בו אין הזרע נכנס לגוף האישה כדרך כל הארץ, מנותק הקשר בין בעל הזרע לבין התינוק שנולד  כך שלא מאין האב מקיים בזה מצוות פרו ורבו ואין הוולד מיוחס לאביו.

אולם לגבי הגדרת האימהות הסיפור יותר מורכב, ועד היום נחלקות הדעות מקצה לקצה, אם הולכים גם באשה אחר החומר הגנטי, או שאצל האישה החלק העיקרי של האימהות הוא ההיריון והביצית הנתרמת בטלה בגופה והופכת להיות חלק ממנה.

לפי דעה זאת האחרונה, האם היולדת היא האם ההלכתית, ותורמת הביצית נחשבת זרה לתינוק שנולד. קשה מאוד להכריע בין הדעות, קיימות ראיות, לא מכריעות, לכל אחד מהצדדים, ולמעשה רבים נוטים להקל לשני הצדדים – להחשיב את האם הגנטית כאם גמורה במקרה שהיא לא יכולה ללדת ואם פונדקאית הרתה וילדה את תינוקה, ולהחשיב כאם את האם היולדת גם כאשר הביצית לא נוצרה בגופה אלא נתרמה לה על ידי אישה אחרת.

צריך לזכור גם שבחלק גדול מהמקרים איש לא יודע על הדילמה הזאת חוץ מההורים ועוד קומץ של בעלי מקצוע שהיו שותפים לפרוצדורה וכמובן שומרים עליה בסוד, כך שקיימים היום ילדים רבים וברבות השנים גם מבוגרים שאין להם מושג על כך שהוריהם אינם הוריהם הביולוגיים וספק אם הם הוריהם על פי ההלכה. יש לכך משמעות הלכתית רבה כמו למשל לגבי דיני כיבוד הורים, ודיני אבלות, ודיני ירושה, ודיני עריות – נישואין עם קרובי משפחה, ודיני ייחוד ומגע של חיבה עם הורים שאינם הורים ואחים שאינם אחים ועוד.

כרופאת פריון, אני רואה חשיבות לעזור לכל זוג להגשים את חלום ההורות, כמובן בליווי הלכתי. כחברת הוועדה שהרכיבה את חוק הביציות, נכחתי בדיונים סביב קביעת אימהות הלכתית וחשש ליוחסין  מחד, ולזהות הורית עלומה ואנונימית מצד שני. הדיונים היו סוערים. אבל מסתבר שתורתנו הקדושה מתייחסת לכל טכנולוגיה שמגיעה לפתחנו. אשרינו שאנחנו חיים בדור הנפלא הזה.