בימינו, ובעיקר בציבור 'שלנו', תופעת הנישואין של בנות בגילאי העשרה נהייתה נפוצה יותר. יש הדורשים אותה לגנאי ויש הדורשים לשבח. ההתרשמות הכללית שלי מהכלות הצעירות המרובות שאני רואה בראשית דרכן היא חיובית בהחלט, ובדרך כלל הן מקימות בתים למופת!
הריונות בגילאי העשרה מדווחים בספרות כהריונות בסיכון גבוה, אך מדובר בעיקר באוכלוסיות נכשלות תרבותית, בהן הטיפול הרפואי הוא כושל ביותר ומצב הבריאות הבסיסית של האשה ההרה הוא ירוד. אבל גם באוכלוסיות ברמה סוציואקונומית גבוהה, כמו בציבור שלנו, קיימת לעיתים קרובות קורלציה בין גיל צעיר לבין הזנחה תזונתית של האשה ומחסור בויטמינים ובמרכיבי מזון בסיסיים, עקב חוסר מודעות של הכלה הצעירה לענין, ונטיה למעקב רפואי פחות מוקפד בגלל חוסר תובנה לחשיבות הדבר. אולם אם משקל האשה הוא תקין, היא אינה סובלת מתת-תזונה, והיא קשובה להנחיות משרד הבריאות למעקב הריון בסיסי (ע"י רופאה) וסיעודי (ע"י אחות) – במרבית המקרים ההריונות מסתיימות בשלום, מלבד נטייה קלה ללידות מוקדמות ומשקל לידה נמוך במעט אצל נשים כה צעירות.
יש לזכור שחלק מהנשים האלו מתגוררות בגבעות מבודדות או בישובים מרוחקים ביש"ע, רבות מהן נוסעות ללימודיהן שעות ארוכות לעיתים קרובות בעזרת טרמפים, נוסף למטלות הבית השוטפות, ולכן הן גם עייפות מאוד, ולא מוצאות זמן פנוי להכין לעצמן אוכל מזין ולהיות במעקב רפואי מתאים. פה מגיע תפקידו של הבעל לפקח על תזונתה של אשתו הצעירה, ולאזן בין משימותיה המרובות לטובת ההשקעה בבריאותה ובבריאות צאצאם העתידי. חשוב לזכור שגם הבעל בדרך כלל צעיר לימים ועסוק בלימודו ובענייניו, ולכן לפעמים צריך גורם שלישי ש'יאמץ' את הזוג, הורה או אח גדול או רב – או רופאה שתפקח עין עליהם.
נקודה נוספת למחשבה היא העובדה שחלק מהזוגות חיים בצמצום משמעותי, ולעיתים רכישת מזון מזין הוא מעמסה כלכלית ניכרת עבורם; גם לזה יש לתת את הדעת ברמה הלאומית / הישובית / המשפחתית.
בָשוּרָה התחתונה – עם טיפול רפואי מוקפד ותשומת לב לתזונה ומשקל תקינים רוב גדול של ההריונות של היולדות הצעירות מסתיים בלידה של ילד בריא, ורוב הזוגות האלו גדלים להיות הורים למופת ובונים לתפארת את בית ישראל.