זוגיות אסטרונומית

לימודי אנטומיה בזמני היו מורכבים. הייתי סוחבת הביתה בטרמפים, אטלסים עבי כרס בהשאלה מהספריה, ולומדת לעת ערב, כשראשי מנקר בקביעות. החלק הכי מרתק היו הלימודים על מבנה המח. אין זה פלא. הקפלים המרובים, החריצונים והבליטות, עתירי עצבים וסינפסות, הקסימו אותי..

בוודאי פגשתם את הספרות העוסקת במח הנשי והמח הגברי. מסתבר שחוקרי מדעי המח 'מלקקים את האצבעות' סביב הממצאים המרתקים בתחום של ההבדלים בין המינים. בשנים האחרונות, הולך ומתפתח בקצב מואץ ,תחום חדש ברפואה- רפואת המגדר. מחקרים עדכניים מדגישים את השוני המובהק בין המינים ברמה הפיזיולוגית. אנחנו שונים בכל תא ותא, בכל נים ונים אשר בגופנו. וטוב שכך. דווקא השוני הוא אשר גורם לנו להשלים אחד את השני, לטוות קשרים של פנים אל פנים, לבנות יחדיו חיי נצח ולהביא חיים חדשים לעולם.

לאחרונה מצטללת בי התובנה שנושא המשפחה איננו מרכזי מספיק בתודעה של הבנים שלנו. השירות בצה"ל תופס מקום משמעותי בתודעת השליחות והמשמעות , שמתבטא גם בהארכת שירות, ביציאה לפיקוד וקצונה. ובכלל ,עשייה ציבורית מאוד מוערכת. אבל בניית בית יהודי איננו בין הערכים הנחשקים. גם אותם בחורים שרואים בזה חשיבות נאלצים לדחות את הקמת המשפחה מתוך 'אחריות' לאשה, וגיל הנישואין גם של הבנים עולה מעלה מעלה. בחור שמתחתן בגיל צעיר, לוקח אחריות על החיים הרוחניים של אשתו ושל ילדיו. הוא לא יוותר על שולחן שבת, בית כנסת, חגים. הבית גם מהווה עוגן מפני שחיקה דתית. כמה מתנות טובות מקופלות בבניית המשפחה. אבל הבנים לא ממהרים. יש להם הצעות אינספור, ותחושת השפע המדומה גורמת לבלבול.

ואילו האשה- דעתה 'כלה'. אני לא מקבלת את הטענות שהבנות היום מתעדפות התפתחות אישית ומקצועית על הצעידה בלבן תחת כיפת השמיים עם בחיר ליבן. כל אחת ואחת מאד רוצה להתחתן. ובניגוד לבנים, ההצעות דלילות. בזמן ההמתנה, הן כמובן ממשיכות את החיים , מפתחות תחביבים, מטיילות, מתקדמות מקצועית, לומדות תורה ועוד.

אכן, המח הגברי עובד אחרת מהמח הנשי.

ישנם כמאה הבדלים במחקרים בין מוחות של בנים ובנות. המח גברי גדול יותר. וקיים שוני מורפולוגי ותפקודי, שבולט עוד מבטן ומלידה. במורפומטריה נצפים הבדלים בין בנים לבנות באזורים הקשורים לראיית פנים והבנת מילים. לנקבה יש יותר קשרים במרכזי התקשרות ובאזורים המעבדים רגשות, ובסנכרון בין אזורי מח שונים . אשה מדברת כדי ליצור קשר. איש מדבר כדי להעביר מידע. הילדה מיד עם לידתה בוחנת פנים, היא קולטת הבעות רגשיות , ואילו נחשול הטסטוסטרון שזוכה לו הבן הזכר משבוע שמונה להתפתחותו, מכווץ את מרכזי התקשורת ועיבוד הרגשות, ומרחיב את הנטייה לאימפולסיביות, אגרסיביות, והיפר-אקטיביות.

בתחום הנוירואנטומיה של המח נמצא כי גברים ונשים מגיעים לאותו IQ עם גיוס של חלקים שונים של המח. הבנים מגייסים יותר את החומר האפור, והנשים את הלבן. בחומר האפור ישנו מרכזי מידע. הוא מאפשר ראייה ממוקדת – לגברים קשה לעבור לאינטראקציה חברתית כשהם ממוקדים בפעילות כלשהי. החומר הלבן מקשר בין חלקי המח. ישנה רשת שמעבירה קשר בין עצבים. לכן הבנות יותר טובות בפעילויות כלליות כמו שפה, ובביצוע מספר מטלות יחדיו. רמות הגֵן FOXP2 ,האחראי על ורבליזציה תקשורתית, גבוהות יותר בבנות. נפח אזור הדיבור- BROCA- גדול יותר בנשים. בהדמיית – MRI פונקציונלי, FMRI יש הבדלי אקטיבציה בין אזורים אלו בבנות ובזכרים. ואכן, תחומי העניין, מאפייני האישיות, והיכולות הקוגניטיביות שונים בין המינים.

אפשר להמשיך עוד ועוד. העיקרון ברור. באנו לעולם, כדי להשלים אחד את השני , והשוני מעשיר את ההתפתחות האישית והזוגית שלנו. כדאי להבין זאת . זה עשוי להועיל מאד בדייטים, כשאנחנו צופים בהתנהגות לא תואמת. יתכן והוא רואה את הדברים אחרת, מגיב אחרת, מתבטא אחרת. הוא לא התכוון לפגוע והיא, כמה אפשר לקחת ללב? מה כבר אמרתי? תזכרו שאתם שונים. יש מח של מאדים ומח של נוגה. כל אחד נע במסלול הכוכב שלו. וטובים השניים מהאחד. ואור גדול עוד יבקע בין הכוכבים. רק צריך להאמין. וגם להירשם לפרויקט 252. שם תוכלו ללמוד לזהות את טיבם של כוכבי הלכת.