admin
תינוקות וילדים לא מעטים סובלים מלקויות שמיעה, אבל בעזרת טכנולוגיות חדשות, ארגונים תומכים והרבה אהבה אפשר להתמודד איתן בהצלחה.
סתיו באוויר. לא מזמן עוד היה המלך בשדה, שמענו קול שופר והתענגנו על ריח הרימונים. אך יש גם אנשים שלא זוכים לשמוע קול שופר.
התינוק חמוד ושמנמן. הכול נראה בסדר. אולם בביקור בטיפת חלב אמו מספרת שיש לה תחושה שהוא אינו שומע טוב. אולי היא טועה, אבל לפעמים הוא מגיב רק לרעש חזק מאוד. בתשובה לשאלה מספרת האֵם לאחות שאכן יש במשפחה בעיות שמיעה: סבא אחד חירש לגמרי ואחד הדודים כבד שמיעה. ייתכן שיש כאן בעיה גנטית, אומרת האחות, והתינוק נשלח לבדיקות נוספות. ואכן, אחרי בירור יסודי, מסתבר שהתינוק סובל מלקות בשמיעה.
ליקויי שמיעה שכיחים יחסית, בין אחד לשלושה יילודים לאלף נולדים עם ליקוי כזה. במחצית מהמקרים ניתן לזהות את הסיבה לחירשות, כגון תסמונת גנטית, סיבוך בעקבות זיהום תוך-רחמי, רמת בילירובין גבוהה מאוד בימים הראשונים לחיי התינוק ועוד. בשאר המקרים אין סיבה שנראית לעין, אך התינוק לא שומע.
מדיניות משרד הבריאות היא שלכל היילודים שיוצאים מבית החולים מבוצעות בדיקות סינון לאיתור לקויי שמיעה, ואם מתעורר ספק ממשיכים באבחון בגיל שלושה חודשים.
בירידה קלה עד בינונית בשמיעה ניתן להתאים מכשיר שמיעה. המכשירים שיש היום הם יעילים מאוד, זעירים יחסית ונוחים לתפעול. במצב חמור יותר יש לשקול השתלת שתל קוכליארי, שברוב המקרים מהווה את הפתרון האולטימטיבי. בספרות הרפואית מדווח שכדאי להתחיל את הטיפול בתינוק כבד השמיעה כבר בגיל שישה חודשים, כדי לשמור על איכות החיים שלו בהמשך הדרך וכדי לאפשר את השתלבותו העתידית במסגרות חינוך רגילות.
חשוב מאוד להתנהג עם תינוק לקוי שמיעה כמו עם תינוק רגיל. התינוק מרגיש את ההתקשרות איתו, גם אם הוא לא שומע מה שאמרו לו. אין שום סיבה לא לשיר לו שירים או לדבר איתו, ובעיקר לשמור איתו על קשר עין.
ארגון 'שמע קולנו' לקח על עצמו את הפרויקט של העצמת מאותגרי השמיעה. הילד מגיע עם אמו לפגישה הכוללת הערכה מקיפה של ההתפתחות על כל מרכיביה – לימודית, חברתית, רגשית ושמיעתית, ובעקבותיה מוצעת להם תוכנית שיקום טיפולית. קיימות סדנאות לאימהות ולאבות בנפרד, טיפולים קבוצתיים בנושא הספר והסיפור ועוד. מתקיימות שם גם סדנאות מעבר לנוער, לשם הכנה והכשרה קדם-מקצועית ולימוד כישורי חיים, כגון כתיבת קורות חיים, הכנה לריאיון עבודה וזכויותיהם החוקיות של לקויי השמיעה.
הארגון מכיר בחשיבות שפת האם, ומעודד את ההורים לדבר עם הילדים בשפה הטבעית המדוברת בבית. יש גם תוכנית שנקראת 'זהירות קול הזמן', ומטרתה להעלות למודעות הילדים את נושא הבטיחות בדרכים, בבית ובסביבה, כגון זהירות מאש וזהירות בעת הרחצה. עוד מיזם הוא הקמת התאמות אקוסטיות בכיתות הלימוד, על מנת שהחומר הלימודי יונגש בצורה היעילה ביותר ויאפשר שילוב טבעי של הילדים לקויי השמיעה בבתי ספר רגילים.
הארגון מקיים חוגים להעצמה אישית של ילדים על ידי סיפורים או הצגות שבהם מציגים בעיה ואחר כך מתנהל דיון על הסיטואציה. אולם הדרמה והסיפורים הם רק התפאורה. הדבר האמיתי והחשוב הוא התמיכה ההדדית שבמפגשים, וההזדמנויות החווייתיות הניתנות לכל ילד להוציא לפועל את הכוחות הטמונים בו, ולמצוא בעצמו פתרונות למצבים חברתיים.
ליד המכון, ובשיתוף עמו, הוציא ארגון 'יעיר לי אוזן' ספר אשר דן בהלכות שבת וחג למרכיבי מכשירי שמיעה ושתלים, ובו רוכזו פסקי הלכות הקשורות לשמיעה בשבת באמצעות הגברה ושתלים, ולאופן השימוש במכשירים אלו בשבת ובחג.