בין עצי היערות בגן עדן ישנם עץ הדעת טוב ורע, ועץ הרימון שנתן ריחו, והברוש שכל הציפורים הקימו עליו מקהלה, ועוד המון עצי פרי בראשם הגפן. והזית, וגם חורשת האקיליפטוס, והדקל. אבל מה שבטוח הוא שאין שם עץ אשוח. לא היה ולא יהיה.
מי שגדל בחו"ל לא מתבלבל כל כך מהר. הזהות שלו מבקשת ביטוי. גדלתי בארץ בה הנצרות שלטת, ובפתחו של חורף גשום ניצבו להם בכל פינה ומעבר לכל חלון ראווה האורות המנצנצים, הבובות ענקיות של סנטה-קלאוז, סבא זקן שזקנו צחור כשלג, עם כובע אדום ועיניים מחייכות.
עצי האשוח קושטו במרשרשים כסופים, ונשרו מהם באופן פלאי מתנות גדולות ארוזות בצלופן, שהגיעו ישר לידיהם הפרושות של הילדים שחגגו מסביב. אנחנו היינו נוסעים ל-770 כדי לראות חנוכייה גאה ניצבת לעיני כל. הוריי קנו לנו מתנות ארוזות בצלופן לכבוד החנוכה, וקשטנו את הבית ואת החלונות במרשרשים כסופים בצורות חנוכייה וסביבונים. שיחקנו עם ה'דריידל' וטיגנו לביבות חמות ומתוקות.
מאוד חשוב שלא להתבלבל.
הנצרות נולדה, הרי, מתוך היהדות. בראשיתה היא ניסתה לכבוש את היהדות מבפנים, אבל לאור ההתנגדות היהודית העזה ל'מינים' יצאו הנוצרים הראשונים, שרובם היו יהודים, מהעם היהודי, והקימו דת אחרת. הם ויתרו על קיום המצוות, והחליטו שהם 'וֵרוס איזראל' – העם היהודי האמיתי. הם עם הבחירה…
חרף מעטה של מדת החסד והרחמים המוגזמים ('להגיש את הלחי השנייה'), הפכה הנצרות לדת אלימה ואכזרית ומדכאת, וחוללה מופעי אינקוויזיציה אכזריים, מגואלים בדם יהודי.
אולם האמת היא שהבסיס של הנצרות עומד על כמה נקודות אמת שהם לקחו מהיהדות – יש בורא עולם יחיד ומיוחד, יש בחירה חופשית ושכר ועונש, יש השגחה. הרמב"ם אומר שהתפשטות הנצרות והאיסלם בעולם מקרב את העולם לימות המשיח, מפני שחלק גדול ממקורות הדת שלהם מבוססים על היהדות. הם מאמינים בשליחותו של העם היהודי, וכשיבוא המשיח הם יכירו בו ויחזרו לדת האמת.
אך בינתיים אנחנו צריכים לחדד את האמיתות שלנו. אין סיבה להתבלבל. סובלנות איננה סותרת טשטוש של זהות ברורה וגאה. ויש בינינו שמטשטשים, וגם את המושג חנוכריסטמס פגשתי, בתדהמה מוחלטת. זהו סוג של אוטו-אנטישמיות – תופעה אוטואימונית בו אנחנו הורסים מבפנים את עתודות המסורת שלנו. הזוי.
ההתבוננות בנרות אל מול החנוכייה המאירה והמוארת מבקשת לגרש מחשבות על מה שמחוצה לנו. נר איש וביתו – כמה אור יש לנו! שתילי זיתים סביב לשולחנו, והאשה כגפן פוריה בירכתי ביתה… אסור להתבלבל.