פרשת בהר – מחלות מקצוע ויחסי עובד מעביד

שנים של תורנויות לילה עם הריונות והנקות בוודאי שלא היטיבו עם מצבי הבריאותי, בלשון המעטה. ויש לזה תימוכין בספרות.

ידוע שנשים שעובדות במשמרות משבשות את השעון הביולוגי ולזה יש השלכות מרחיקות לכת. מדובר על נשים במקצועות שכיחים ואף נחשקים: אחיות, רופאות, ודיילות אוויר. אז, כמו שהאיש אומר- 'בשביל כבוד צריך לעבוד…'

עוד נתון על משמרות לילה-מחקרים אפידמיולוגים הראו שעבודה במשמרות לילה במשך תקופה ממושכת מגבירה את ההיארעות של הופעת סרטן השד. במחקרים בבעלי חיים נמצא כי הארה של הכלוב או המלונה שלהם בלילה עלולה להגביר את שכיחות המחלה, ואילו אחרים טענו שירידה בהורמון מלטונין היא הגורמת לכך, וההסבר הוא השינוי בתבניות השינה שגורם לשינוי במחזור של ערות-שינה, עם ירידה במלטונין והפרעה בפעולות מווסתות גנים שמשפיעים על הופעת הגידול.. מדהים.

פרשת בהר עוסקת בין השאר ביחסי עובד ומעביד. העובד חייב להקדיש את כל כוחו וזמנו לצורך עבודתו, וכך אומר יעקב אבינו ללבן, 'ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידר שנתי מעיניי'. מצד שני, המעביד חייב לכבד אותו ו'לא לעבוד בו עבודת עבד' – להעסיק אותו בעבודות שיש בהן תועלת ויש להן קצבה, ולהאכיל ולהשקות אותו. אך לעיתים לעבודה מתלוות תופעות לוואי, שנקראות בשם הכללי 'מחלות תעסוקתיות', שהן מחלות שאדם נפגע בהן עקב עבודתו או עיסוקו למשל- חשיפה לגורמים כימיים או ביולוגיים, פגיעה בשלד עקב תנועות שגרמו לנזק מצטבר. ועוד- צרידות כרונית בעובד שהרים את קולו במשך תקופה ארוכה עד שמיתרי הקול נפגעו ('מחלת המורים'), ועוד.

להבדיל מתאונת עבודה שהיא אירוע חד-פעמי, מחלת מקצוע, היא תוצאה של חשיפה חוזרת ונשנית לגורם המזיק במשך תקופה ארוכה. במקרה שאכן התברר שהאדם סובל ממחלה תעסוקתית – קיימת אחריות מסוימת של המעסיק מצד אחד ושל המדינה מצד שני מעבר לאחריות הכללית לבריאות האזרח. רק רופא תעסוקתי מומחה יכול לקבוע אם אכן מדובר במחלה תעסוקתית. מפגע תעסוקתי ידוע הוא החשיפה למרכיבי אסבסט, שרק אחרי שנים התברר שבעקבות ספיגה בדרכי הנשימה עלולה להתפתח מחלת ריאות כרונית ואף סרטן הריאה.

לפני כמה עשרות שנים החלו דיווחים על כאבי ראש, עייפות, יובש העור וגרד בקרב עובדים בבנייני משרדים חדשים. בדו"ח של אירגון הבריאות העולמי משנת 1984 נקבע כי עד 30% מהבניינים החדשים סובלים מאיכות ירודה של איוורור פנימי, ואז הוטבע הכינוי 'תסמונת הבניין החולה'. ואכן, כאשר נבדקו הסיבות למגיפת האלרגיה שפקדה את שוודיה בשנות השמונים, מחקר שנערך בשנת 1989, נמצאו הבניינים אשמים. כתוצאה מכך, החלו לתת את הדעת לשיפור בתהליכי היצור של חומרי הבנייה ושל מערכות מיזוג האוויר בבניינים, ואכן הייתה ירידה במספר הדיווחים על התסמונת. מאז שנת 2006 ממליץ הגוף השוודי הלאומי להחליף את שם התסמונת מ'תסמונת הבניין החולה' לביטויים כמו 'תחלואה הקשורה במבנה' או 'רגישות אישית לכימיקלים מרובים'.

בארץ שכיחות התחלואה בעקבות פגמים באיוורור ובמיזוג האוויר היא כ-30%. נשים סובלות יותר מגברים מבעיות אלו, אולי כי הן נוטות לעבודות משרדיות ויוצאות פחות לשטח, ואולי כי אצלן קיימת פעילות מוגברת של מערכת החיסון.

במעקבי הריון , אנחנו נדרשים לשאלות תעסוקתיות רבות- למשל, האם אישה בהריון עם התכווצויות רחמיות יכולה להמשיך לתפקד כגננת בגן ילדים? האם אשה עם סימפיוליזיסיכולה לעמוד על הרגליים וללמד? האם אשה עם היפראמזיס-הקאות יתר, יכולה לתפקד כאחות במשמרות? ברור לכולי עלמא שאשה הרה חייבת לקבל תנאים שיתאימו למצבה הגופני– כל זה בתנאי שהיא לא גנקולוגית.