התורה מספקת לנו הזדמנויות לשמוח – ״והיית אך שמח״ – ומסתבר שזה גם בריא. אחרי המעשים נמשכים הלבבות. על ידי מחיאת כף וצחוק מעוררים את השמחה. הצחוק מוריד את רמת הורמוני הדחק ומפחית לחץ דם, והוא מגביר את אספקת החמצן לגוף על ידי התרחבות הריאות. במדידות של MRI בהם משתקים את שרירי הפנים על ידי זריקות של בוטוקס, נמצאו שינויים משמעותיים במוח האדם בעקבות כך. בבדיקת אולטרסאונד מיילדותי תלת-ממדי נראה העובר ברחם אימו מחייך. אפילו תינוק עיוור מחייך לקולו של אדם אחר, מבלי לראות ובלי אפשרות לחקות חיוך שהוא ראה.
ילדים צוחקים 400 פעם ביום, ואילו המבוגר צוחק רק פעמים בודדות ביום, אם בכלל… כשאדם צוחק הוא משחרר שליטה משרירי הפנים, וכך מושרה בו רוגע. אחד מגורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות הוא מתח נפשי. אם אדם רוצה לשמור על בריאות ליבו, טוב שיאמן את שריר הצחוק בנוסף לתרגילי הכושר היומיים.
ישראל נמצאת במקום השלישי במדד האושר העולמי, כאשר בשני המקומות הראשונים נמצאות מדינות סקנדינביה. דו״ח שפורסם מצביע על כך ש-90% מאזרחי ישראל מגדירים את עצמם כמאושרים, והעיר שבה מדד האושר הוא הגבוה ביותר היא דווקא בני ברק.
הפסיכולוגים טוענים כי ישנם שלושה גורמים למצב האושר של האדם – המצב הבריאותי, המצב הכלכלי והמצב התודעתי. יש 'מדדים אובייקטיביים' כמו כסף או מעמד חברתי, שהם בעצם קשורים יותר להנאה, ויש את האושר. יש 'אשליה' תודעתית הקשורה לאושר, והיא מורכבת מגורמים כמו משפחה, אמונה, משמעות לחיים – וכל אלו יש לנו בשפע.
שפע חומרי דווקא מבלבל ומוריד את מדד האושר. בארי שוורץ, פרופסור יהודי לפסיכולוגיה בארצות הברית, פרסם ספר בשם 'פרדוקס הבחירה – למה יותר הוא פחות'. בספרו טוען פרופסור שוורץ שככל שיש יותר אופציות, האדם מרוצה פחות. דווקא כשכופים עלינו, יש לנו יותר סיפוק. זה מסביר למה שומרי מצוות מאושרים יותר.
ניסוי שבו העמידו שני דוכנים – דוכן ראשון שהציע שישה טעמי ריבה, ודוכן שני שהציע 24 טעמים, ראו שבדוכן הראשון יש שלושים אחוז מכירות יותר מהדוכן השני. מבחר גדול מדי משתק אותנו.
פרופסור יורם יובל, מומחה במדעי המוח, טוען שהדרך לאושר לא עוברת דרך ההנאות הרגעיות, כי אם מחיים של משמעות ושל שליחות. זו הדרך אל האושר. במקום עוד ביס בעוגת שוקולד, שיעלה סרוטונין לזמן קצר, נשקיע באנשים שאנו אוהבים.את זה מלמד אותנו קהלת בערוב ימיו. המלך שלמה שהרבה סוסים ונשים, שבע רוב עושר וכבוד, ולמד בדרך הקשה שכל זה היה הבל הבלים.
פורסם בגילוי דעת לחג הסוכות תשפ"ד