רפואה בפרשה – וילדה זכר…

סקר שנערך לפני כמה שנים גילה תופעה מדהימה: כמעט כל המבוגרים בארץ, בני 'הגיל השלישי', הצטערו שלא היה להם ילד נוסף. העובדה הזו הייתה נכונה גם אצל חילונים מבוגרים שילדו ילד אחד או שניים, וגם אצל משפחות ברוכות ילדים.

המשפט 'חבל שלא נוסף עוד ילד למשפחה' נאמר ע"י רוב בני הזוג המבוגרים, שמתסכלים אחורה בגעגוע. ועוד נקודה צריכים לזכור: ילדים לא מגיעים על פי הזמנה. חלון ההזדמנויות המיטבי של האשה ללידת ילדים הוא בין גיל עשרים בערך לגיל ארבעים מינוס, ולפעמים יותר ממינוס – נשים רבות מתחילות להתקשות בכניסה להריון גם סביב גיל 35 ומעלה, ולא תמיד לרפואה המודרנית יש פתרון פשוט לבעיה.

מהניסיון שלי, טבעה של האישה הוא לרצות להמשיך להרבות חיים בעולם. בדרך כלל האישה תרצה, גם כנגד כל הסיכויים, להרבות בילודה ולעיתים זה הבעל או איש ההלכה שדווקא ימתנו את הרצון הזה. אין ספק בעיני שזאת הסיבה שלא נצטוותה האישה במצווה דאורייתא של 'פרו ורבו'. ולכן, כאשר האישה מסתפקת לגבי המשך הילודה, חשוב מאד לתת לה להקשיב לנפש ולגוף שלה. זה בדרך כלל עיתוי שמדויק לה לשאול שאלות. קרובה היא אל עצמה.

וילדה זכר- פעמים שאני פוגשת זוג שמצטער על כך שנולד ילד ממין מסוים. הרצון ללדת ילדים משני המינים הוא טבעי וזאת גם מחשבת ההלכה. אבל לפעמים זה לא מסתייע. יש מצבים שבהם הזוג זכה לארבעה ילדים מאותו המין ומבקשים עצה ב'בחירת מין העובר'. הם לא מוכנים להרות בשנית אלא אם כן יובטח להם שהלידה הבאה תבשר להם לידה מהמין השני.

זה נושא מורכב, וכורך בתוכו טכנולוגיות פריון מתקדמות ושאלות הלכתיות לא מועטות. מדובר בבצוע של הפריה חוץ גופית ובחירת בעובר הזכר בטכנולוגיה של PGD-PREGESTATIONAL GENETIC DIAGNOSIS .אבל זה, לפינה אחרת. עצה פשוטה – ההתמדה משתלמת.