לא למדתי משפטים. אבל במקצוע שלי לעיתים אני נדרשת לעמדת הסניגוריה. במציאות המדיקו-לגלית של הרפואה היום , רפואה המושפעת ממערכת
כולנו זוכרים את סיפורה העגום של הנערה הרגישה לחלב שאכלה מאכל פרווה במסעדה בצפון, וקיפחה את חייה, בגלל שבאותה מסעדה
בפרשתנו אנחנו לומדים על הזדמנות שניה, שאסור להתייאש. התורה מלמדת שיש סיכוי ל 'מועד ב', ואדם יכול להתחרט. הקב"ה משנה
"אני כבר לא מה שהייתי, נראה לי שכבר חווינו הכל, עכשיו הקשר הוא בעיקר טכני…" "יצאנו, בילינו, נהננו, התרגשנו, וזהו.
האדם הוא יותר מאוסף סימפטומים. האיש הקשיש היה מוטרד. הוא איננו יכול לשהות בחדר ההמתנה יותר מדקות ספורות. לאן הוא ממהר,
זה היה בערב שבת, סמוך לבין השמשות, בעלי שיחק בכדור עם נכד מתוק, ופתאום נשמעה זעקה. רצתי החוצה ומצאתי את
יש אהבה ממבט ראשון. פשוט נשביתי בקסמיה. זה קרה במהלך שרות הלאומי שלי בקיבוץ שעלבים. בין שבילי הקיבוץ מהלכים אנשים
דור חדש שכולו תימהון. יום ירושלים חלף, אבל אני עוד לא נרגעת מההתרגשות האופפת את היום הזה. כבר 47 שנה כל
ספר במדבר עוסק רבות בעבודת הלויים והכוהנים במשכן. עבודת הלויים והכוהנים בנויה על היררכיה ברורה: בראש המערכת עומד הכהן הגדול,
כלי נגישות