בבניית המשכן, גייס עם ישראל את ליבו הטוב. בלבבי משכן אבנה…הלב הוא שריר שגודלו בערך כגודל אגרוף בעליו. הוא מונח
פרשת ויקהל היא פרשה ׳משעממת׳. ולא בגלל שהתוכן שלה לא ראוי לתורתנו הקדושה, אלא בגלל שכמעט כולה היא חזרה, לפעמים
שחיקה שלא ניתנת לתיקון. יש לי חלום בהקיץ שחוזר שוב ושוב כמנטרה. אני עולה במדרגות נעות שלא זזות, ובאוזניי מהדהד קול
לפעמים פונה זוג עם מספר ילדים למרפאת פריון. מסתבר שמה שקרה בקלות עד כה, פתאום מתעכב. הם נבוכים ותמהים איך
לפני שנים, כשהיינו אברכים צעירים בישיבת שעלבים, הגיע אחד הבנים הביתה לקראת חצות. כבר מאד דאגנו לו. ואז, כידוע, לא
עצי האמזונס יוכיחו. בעיר סדום העתיקה ניתן יחס מיוחד לאורחים. הייתה להם שיטה מתוחכמת לחנך את האורחים שאיתרע מזלם והם הגיעו
הקורונה הלבישה אותנו בתחפושת של כירורגים עם מסכות של חדר ניתוח. קשה להלבין שיניים לחבר, ואפילו החיוך נחבא אל הכלים.
הקורונה עזרה לנו להמחיש את זיו דמותו של משה רבינו. מה הקשר? ידוע המדרש שפניו של משה קרנו כל כך,
קחו נשימה ארוכה. ועוד אחת. לא מתבגרים ביום אחד. החיים בנויים ממעברים. השינויים החיצוניים והפנימיים, החלים בגוף ובנפש של הנער
כלי נגישות