מאירה חשבה שכעת, כשכולם עזבו את הקן, היא תגיע סוף סוף למנוחה ולנחלה. עם ריקוד היאה, בו היא אספה לתוך
ב'אנעים זמירות' שבסוף מוסף של שבת אנחנו שרים "ושער ראשך בשיבה ושחרות". בימי חז"ל צבע השיער היחיד היה שחור או
ממבט ראשון, היחס לאשה הסוטה נראה מזעזע, או לפחות מאד לא “פוליטיקלי קורקט”. האיש מאשים את אשתו בהאשמות שאין לו
רמלה שלי – העיר שהיא הייתה פעם רמלה שלי היא הכול. היא העיר הגדולה עבור האברכית מהשכונה הקטנה בישיבת שעלבים.
אין ספק שחברת תנובה מלבינה שיניים לקראת חג השבועות. החלב משחק תפקיד מרכזי בחג. יש לכך כמה טעמים ,בנוסף לטעם
מי לא חשה פרפרים בבטן כשמתמר העל-קול [אולטרסאונד] מטייל לאורך רחמה ההריוני ? זה טבעי. מסתבר שאת מתחילה להיות אמא
שירי שוכבת במיטתה בחוסר מעש, חלוק מרושל לגופה, בוהה בתקרה. ערימת הספרים שעל ידה ניצבת זנוחה. הזהירו אותה מפני ירידת
האישה מורגלת בספירות. היא סופרת את שבועות ההיריון, היא סופרת את ימי הטהרה, היא סופרת. הספירה מעניקה ממד של ציפייה,
טלוויזיה ליד פוניבז'. סבא שלי היה יהודי מאוד מעניין. מצד אחד הוא היה חרדי קיצוני שהקפיד על קלה כחמורה, ומצד שני
בפרקי אבות כתוב- בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף…ילדינו היום לומדים תלמוד לפני גיל 15
כלי נגישות