בכל כנס רפואי אני פוגשת את ההשתוממות של מכך שמספר יחידות ההפריה בארצנו, פר ראש, הוא מהגדולים בעולם. יש לזה
כרופאת פריון, אני יודעת כמה ניסים צריכים להתרחש עד להופעה של שני פסים ורודים בערכת ההריון הביתי. באופן פלאי, נוצר
יש תסכולים במקצוע שלנו. אנחנו פוגשים מטופלים ברגעים הכי לא מחמיאים שלהם- בדרך כלל לחוצים, חסרי סבלנות, מתוחים. סובלים. אבל
בפרשת 'וזאת הברכה' נאמר בין השאר כשבח לשבט לוי: 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו
שטיח של ילדים בסוכה. בחג הסוכות אנחנו עוברים מדירת הקבע לדירת עראי. שטיח של ילדים ונכדים נמשך לאורך הסוכה הגדולה כשבעלי
לפני שנים, נכנסה אלי לחדר הקליניקה הצפוף, אישה קשת ראייה מלווה בכלב נחייה ענק, שהתנשף ליד ברכי, והכניס אותי לחרדה
הנכדים שלנו הם פשוט מושלמים. אבל כמה דם ויזע נשפך עד שזכינו להפוך לסבא וסבתא. אנחנו צופים בילדינו, עוברים מפאזה
אני יושבת מכורבלת בכרית של נכדים הקשובים לסיפור – משפחת הפילפילים – שאני כל כך אוהבת. היה היתה פעם משפחה
כלי נגישות