לו ידעתי איזו הפתעה ממתינה לי על שולחן, הייתי דוהרת פנימה. אני פותחת בהיסח הדעת, ומגלה הזמנה לחתונת קורונה. רגע,
לפני למעלה מחמישים שנה הכריז פרופסור איאן דונלד, חלוץ העל-קול (אולטרסאונד) במיילדות, שארבעים השבועות הראשונים בהם חי העובר במעי אמו
אחד מסיפוריו המרגשים של עגנון עוסק במסורת אבות. על־פי הסיפור, הוא אירח בביתו צעירה מבית דתי שהתרחקה מתורה ומצוות. נוסח ברכת המזון שלו, שבו
בפרשת עקב משה רבנו אומר לעם ישראל מהי תמצית עבודת ה' הנדרשת ממנו: "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שאל מעמך
סיפורו של שומר. לאחרונה, עם פרוץ הזום אל המרחב האווירי הפנוי שלנו בטיסה ישירה בעקבות הקורונה, אני זוכה להשתתף בקביעות
הם היו חברים עוד מימי הסניף. הוא מדריך והיא קומונרית. הייתה איזו שהיא קרבה משפחתית ברקע. והנה הם עומדים נרגשים,
קחו נשימה ארוכה. ועוד אחת. כשנשמה של ילד לובשת חליפה של בוגר, יש חוסר הלימה, בלבול ותעתוע. גיל ההתבגרות מאופיין
יש דברים שלא שוכחים. ויש אנשים שלא שוכחים. אותם אנשים שבמקום שאין איש- יהיו הם לאיש, הרב שזורע בארץ לא
מעבר למסך הדמע, אני צופה בסרט בהפקתה של יהודית פסל, 'בין שמיים לחול'. ואני מרגישה את להט הצהבהב מתחת לרגליי,
משה רבנו מצווה את ישראל שלא לשכוח את מעמד הר סיני: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת
כלי נגישות