ארכיון של: 2020
נדודי שינה או אינסומניה
היא מסתובבת מצד לצד. רגליה נעות בחוסר מנוחה. היא מביטה בשעון. כבר אחרי חצות. עוד לא כיבו את הירח. מעבר
המילה האחרונה של קיסינג'ר
זיכרונותיי משארם א־שייח'. באילת עוד לא הייתי, אבל בשארם א־שייח' דווקא כן, בטיול שנתי עם תיכון צייטלין בשנת תשל"ה. אני יכולה
תשובת הגוף
אבל הטעם המוכר מכול למצווה מיוחדת זו קשור לרחמי האם על בניה: עצם הידיעה שהאם נוכחת כשבניה ניצודים איננה נסבלת.
סטרס ונשים
בכל מפגש רפואי מול מטופלת, אני כמובן מתשאלת לגבי מצב בריאותה, ומתבוננת ארוכות בשפת גופה, מקשיבה לצליל קולה, ומוצאת כי
תהליכים העוברים על נערים מתבגרים
קחו נשימה ארוכה. ועוד אחת. כשנשמה של ילד לובשת חליפה של בוגר, יש חוסר הלימה, בלבול ותעתוע. גיל ההתבגרות מאופיין
מעשה בחיבוק
זה לא סוד שאני מתגעגעת לחיבוקים עם כולכם, מה שנמנע ממני זה חמישה חודשים מבין הרווקים שלנו, נדמה כי רק
קופות החולים לא ידעו את הנשים
'פתחתי לדודי- ודודי חמק עבר". הטרגדיה של ההחמצה הגדולה בהתגלמותה. הרעיה משחקת באש. והדוד בורח לה. לדידי, אין כאב גדול
שילוח הקן ואימהות
לעת ערב, בין תפילת מנחה למעריב, אם תטו אוזן, תשמעו קול ציוץ אדיר. זאת מקהלת הציפורים המצטופפות בראשי העצים, מתארגנות
ושמחת בחגך
ושמחת בחגך, כל אחד לפי רמתו. האיש ישמח בבשר ויין. האישה בדיאטה, אז היא תשמח את עצמה בבגדים ובתכשיטים, ואילו
בין גוש קטיף לנגיף
מפגיני תשס"ה ומפגיני תש"פ. חודש אב שנת תשס"ה, בית הכנסת בנצרים. הספסלים הפשוטים שהוצבו סביב כתוספת קורסים מעומס בני אדם