62 מתנות שקבלתי ממיס קורונה- לכבוד יום הולדת 62 פנאי ופניות לשלוש תפילות ביום בנחת ולעיתים קרובת אף במניין לדבר
ושבו בעלים לגבולם. השנה לא נוכל לקיים את שמחת החג במלואה. ממש לפני שנה בנינו סוכה מודולרית עם גג נפתח, כך
אוטו מקרטע בבית סירא. "דוקטור, את לא מאמינה בקדוש ברוך הוא? למה את נזהרת כל כך?". אני מסתכלת עליה, נבוכה.
עברו מאז מעל שלושים שנה. היו אלו שעות ערב חרפי במיוחד. הייתי בשלהי ההשכבה של שבעת ילדינו. הגדול בן תשע.
כשזוכים למשפחה ברוכה – זאת עסקת חבילה. הדלקת הנרות, למשל, מתארכת ומתארכת עם כל ילד שנולד וכל נכד וכל חתן
ראש השנה, יום הולדת להריון של האדם הראשון, נזר הבריאה. הריון שנוצר במחשבה תחילה. במרפאה אני פוגשת כל מיני הריונות.
בכל שנה רפרפתי בצעדי זגזג על פני מפת חיי , כשנעימות אלול מתנגנות ברקע, והמלך מושיט לי יד בשדה. פה
הפעם זה הולך להיות אישי. אישי נשי. וכידוע , ודמעה תצטרף לדמעה ותלווה כל מילה ומילה. אני יכולה לכתוב ולא
הביפר מצפצף. דר. קטן, תגיעי בהקדם לחדר לידה. סמוקה ומתנשמת, אני פוגשת לשמחתי את אחת משכנותי, שזה עת הילדה. ואז
ריקי מנגבת דמעה חמה שזולגת על לחיה הסמוקה והמנומשת. כתפיה מתנועעות כה וכה, ושיניה נוקשות זו לזו. היא בקושי מצליחה
כלי נגישות