אני רוצה להודות לך, מיס קורונה. ראשית כל, הגעת בתזמון ממש מושלם. רוב שנת הלימודים מאחורינו, גשמי הברכה שגדשו את
ערב ערב היא גוררת רגליים נפוחות. עוזבת את הפסח. וצוללת לים של אלקו=ג'ל. היא נחנקת כבר בתוך החלוק הזה. הידיים
היומן הפך את עורו. מי שסובל אצלי הכי הרבה ממעללי מיס קורונה הוא יומן הגוגל שלי. הוא הפך את עורו
ביום שבת קיצי וחמים, בשעת מנוחת הצהריים, בעודי מניקה בחדרי את התינוק בן החודש, החליטה חתולה שכונתית ,להמליט את גוריה
שיעור מאת הרבנית ד"ר חנה קטן: קשיים ומורכבויות בקשר הזוגי בגלל נגיף הקורונה. באדיבות ארגון רבני קהילות מידע נוסף
זכיתי. יש לי מניין פרטי, ממש מעבר לחלון חדר השינה וחדר העבודה שלי. מתוך נים לא נים, בקעו קולות
כל אחד יש לו 'סגנון' של חסד. מה שמתאים לנפש המיוחדת שלו, לכלים הנכונים לו. ואולי גם אני נוטה לעשות
מעבר לקו יש צפצוף עדין שמלטף את קרום הלב של סבתא. בעיניי, הכוח שיש למשמע האוזן – להרגיע, לשמח, לגעת
אני כל כך שמחה שלא נולדתי אל תוך דורו של משיח. היום אני פוגשת[i], נערות ונשים שהן שופעות מודעות עצמית,
כלי נגישות