ארכיון של: נובמבר 2019
מילה של רופא
פחות ידע, יותר אמונה. "מה צריך ילד? מקום שיוכל לגבוה, ומבוגר אחד שיעזור לו עם התקרה". את השיר הזה, של
חיסון הילדים – חלק מהמחויבות ההורית שלנו
לפעמים קל יותר להתבונן על תמונת המאקרו. נוכל לדבר שעות על 'גיל ההתבגרות' של האומה הישראלית. דור החלוצים אץ קדימה
לכו להתחסן
היא רגילה למבטים וללחישות המלווים אותה בכל מקום ציבורי. מבט חטוף לכיוונה, והראש מוסט הצידה, וחוזר חלילה… לחישות ועוד לחישות
איך להתגבר על הכאב?
היא כל כך חיוורת. ילדה דקיקה כבת חמש עשרה, שערה השחרחר אסוף בקוּקוּ מרושל, פניה מיוסרים. היא מקופלת כמעט לשניים,
עובדים מהלב
לחיות את הפרשה. לתפילת מנחה של צהריים הוא מגיע עם חיוך רחב. הפנים שלו הם מעין מד מזג אוויר רוחני
להתחבר לאבנים עם לב אדם
לילות לבנים מחשלים. לפחות, כשמדובר בתורנויות בבתי החולים. למדתי, עם צפצוף הביפר, לגלוש אל תוך מדי הירוק וכפכפי העבודה, תוך כדי אירגון
איך מבשרים לאישה שלא יהיו לה ילדים?
כשבחרתי להיות גינקולוגית, התחברתי בעיני רוחי לדמותו של אליהו הנביא, מבשר ישועות, נושא על כפיו את בשורת הגאולה. היושבת על המשבר-
הכנסה גורפת של החיסון לכיתות ח' היא טעות
"דוקטור חנה, מה דעתך על החיסון לווירוס הפפילומה?", שואלת האם המבולבלת שלפניי. ולא רק היא. הנושא מטריד את מנוחתם של
פדיחה מדויקת
לא אשכח את הבוקר הזה. קיבלתי אז טלפון בהול מההוצאה לאור, ממנכ"ל ספריית בית אל: 'חנה, למה התראיינת?!'. מסתבר שראיון
איפכא מסתברא
בוקר יום שישי, והשמים הבהירים מבשרים שהמלכה בפתח. תיכף אמריא לכיוון המרפאה הירושלמית. אני פותחת את דלת ביתי בדחיפת רגל