מתוך עיתון פנימה, גיליון ל' בסיון תשע"ו
להקפיד על תזונה נכונה, להתעמל, לזהות אותה בזמן: איך מתמודדים עם התסמונת?
יש לי על המצח צמיד שעליו כתוב באותיות קידוש לבנה: "תסמונת פוליציסטית", כך היא ממלמלת לעצמה מול המראה. האמת היא שהיא מרגישה שהמראָה הזאת מאוד לא ידידותית כלפיה, בלשון המעטה.
היא מתבוננת בדמות שניצבת מולה – ילדה שמנמנה עם תלתלים ג'ינג'יים וחצ'קונים חביבים שמעטרים את פניה. הרופאה דיברה משהו על הורמונים, והמליצה לה על התעמלות יומית (הדבר השנוא עליה ביותר!) ועל דיאטה מיוחדת.
היא ניסתה פעם-פעמיים לעשות סיבובים ביישוב, אך הניסיון הזה החזיק מעמד בדיוק שבוע, כי קר בחוץ, וחוץ מזה יש שיעורים במתמטיקה. ובכלל, מה הרופאה הזאת מבינה בבעיות הורמונליות? אבל הכי מגניב היה כשטכנאית האולטרסאונד החייכנית כתבה בדו"ח של קופת החולים ששרשרת פנינים יפהפייה מעטרת את שחלותיה. אני ממש פוטוגנית, היא חשבה בלבה.
צידה לדרך
תסמונת השחלה הפוליציסטית היא תופעה שכיחה, שבה לוקות כעשרה אחוזים מהנשים בגיל הפריון. היא יכולה להתאפיין בהשמנת יתר, באקנֶה (פצעי בגרות), בשׂיעור יתר – שאיננו על רקע עדתי או משפחתי, כי אם על רקע הורמונלי – ועוד.
פעמים רבות פונות בחורות סביב גיל ההתבגרות לרופאה עם חוסר שביעות רצון בולט מעצמן, ואף עם טרוניה נוקבת כלפי שמיא לגבי המראה החיצוני שריבונו של עולם העניק להן.
לפעמים האם המודאגת והאחראית תיקח את הנערה לרופאה שלא נותנת את דעתה להשפעתו של המפגש החשוב הזה. רופאה זו עלולה שלא להיזהר בלשונה, לסמן את הילדה כלוקה בתסמונת ולטעת בה חששות לגבי נשיותה ופוריותה. או אז הנערה מתהלכת בעולם עם אות קין שמעיב על המשך דרכה כאישה, על יכולתה למצוא בן זוג או על החיבור שלה לנשיותה בתוך הקשר האישותי.
לכן, קודם כול נשתדל לתת לנערה תחושה חיובית לגבי הנשיות שלה ולגבי הפריון העתידי שלה, ולנרמל עד כמה שאפשר את התופעות המטרידות אותה. זאת מתוך התייחסות אישית לנפש המיוחדת שמילים אלה אמורות לפגוש.
למשל, במקרה של נערה אופטימית ללא תקנה מילותיי תיפולנה על מים שקטים ורגועים, ואילו עם בחורה חרדתית אזהר במילותיי שעלולות לעורר סערה.
פרט למחזור הלא סדיר או לתופעות החיצוניות שפוגמות בדימוי גוף חיובי, חשוב להתייחס לאספקטים המטבוליים של התסמונת ולתת לילדה צידה לדרך למסלול חיים בריא.
ראשית, נדבר איתה על תזונה נכונה. ישנן דיאטות ממוקדות ללוקות בתסמונת השחלה הפוליציסטית, שבה ישנה נטייה לירידה ברגישות לאינסולין. בבסיס הדיאטה נמצא הניסיון לצמצום כמות הפחמימות, מעבר לקמח מלא ולפחמימות מורכבות, הימנעות מצריכת סוכר, הגבלת מספר הפירות ביום ובניית תכנית של חמש ארוחות קטנות ביום במקום שלוש ארוחות גדולות.
הרציונל הוא שמירה על רמה קבועה של אינסולין בדם, בלי עליות גבוהות בעקבות ארוחות דשנות. בכך יש סיכוי לאזן את ערכי שומני הדם והסוכר, שנוטים להיות מעורערים אצל בנות אלו.
לכל אלה נצרף מרשם ובו נרשום את מינון ההתעמלות המומלצת בעבורה. יחד עם הנערה ננסה לברר מה הן העדפותיה: האם היא נהנית משחייה, שמא מהליכה או אולי מריקודי עם?
חשוב שהדברים יֵעשו בראשית גיל ההתבגרות, שהרי – כפי שאנו יודעים היטב – הרגלים שנרכשים בגיל צעיר עשויים להישאר יציבים לאורך ימים ושנים. אך החשוב מכול הוא להטמיע בנערות אלה ביטחון מלא בנשיותן המתרקמת.
סוס לבן וילדים בשפע
ואז תשאל האם בדאגה: "ומה את אומרת, דוקטור, איך שושי שלי תמצא חתן? הרי אמרת לנו שיש סיכון עתידי לסוכרת, ליתר לחץ דם ולמחלות לב? וחוץ מזה – תסתכלי על הבת שלי, היא שמנמונת, וכולה פורחת, ופלומת שיער בהירה מכסה את פניה וידיה". כך אומרת האם, והילדה מתחפרת בכיסאה.
אני שולחת מבט מאיים ומאוכזב לכיוונה של האם, וחוזרת שוב על כך שזהו מצב שכיח מאוד, ושבעזרת ה' יהיו לשושי הרבה ילדים, ומזהירה את האם שייתכן מאוד שהנסיך הנכסף על הסוס הלבן יגיע לחטוף את בתה מוקדם מדי.
בכל אופן, אני מנסה לעצב לילדה כרטיס ביקור ורוד וססגוני, לטעת בה ביטחון עילאי בנשיות שלה, ואת השאר אשאיר לריבונו של עולם.