ששה בכרס אחת – ותימלא הארץ אות

החדר החשוך. שלושה רופאים, חמורי סבר, מתבוננים בצג במשך כארבעים דקות. לבסוף אחד מהם מכריז בקולו הרועם – 'תראו, יש פה שני ראשים. זהו הריון תאומים'! האשה ההרה כלל לא רלוונטית. פעימות ליבה המהירות, פניה הסמוקות, קמטי הדאגה המתפשטים במצחה…

האשה הזאת – הייתי אני.

זה התרחש לפני 29 שנה, כשעבדתי בפגיה בשערי צדק, ובטני הענקית לא ממש התאימה לארבעת חודשי הריוני. ולכן, הסכמתי לעבור בדיקת אולטראסונד, שהתבררה כמסע עינויים. המכשיר היה ענק ממדים, והניסיון בשימוש בו – היה זעום ביותר… אך העיקר, שכאשר הגעתי הביתה [לא היו אז פלאפונים…] וסיפרתי לבעלי, בטון דאוג, שיש לי בשורה עבורו, הוא ניחש מיד, והתפרץ בצחוק מתגלגל…

בתורה אנחנו פוגשים הריון מרובה עוברים כברכה.

'ויפרו וירבו מאוד' כקיום הבטחת ה' לריבוי מופלא של עם ישראל בגלות מצרים מתואר ע"י חז"ל כלידות של 'שישה [או שישים!] בכרס אחת' אצל אמותינו. היום מקובל ששכיחות לידות תאומים נעה סביב 1:80, שכיחות שלישיות – 1:6400 (1:80×80), רביעיות 1:512,000 (1:80³) וכך הלאה, כך שהריונות של שישיה ומעלה נדירים מאוד. בעקבות ההתפתחויות העצומות בתחום הפריון בשנים האחרונות הפכו הריונות מרובי עוברים לשכיחים יותר, בעיקר עקב השימוש בתרופות לגרימת ביוץ, המעודדות התפתחות זקיקים מרובים בשחלות, שבעקבותיהם נגרם לעיתים קרובות הריון רב עוברים. בעקבות התפתחות הידע באולטראסונד נמצא ששכיחות הריונות התאומים גדול יותר ממה שהיה מקובל, אלא שבמקרים רבים מתרחשת הפלה מוקדמת של אחד התאומים, או שגדילתו נעצרת בשלב מוקדם והוא נספג.

הידיעה על הריון רב עוברים גורמת בדרך כלל לאושר רב להורים – אך גם לדאגה, מכיוון שישנם סיכונים רפואיים הגורמים להגדיר הריון זה, של תאומים, כהריון בסיכון גבוה המצריך ניטור מיוחד. בהריונות מרובי עוברים קיימים סיכויים רבים יותר ללידות מקודמות וסיבוכי פגות, קיימת עליה באנמיה של האשה ההרה וביתר לחץ דם אמהי, בדלקות שתן וכלייה, עם עליה בשכיחות מצגים פתלוגיים, ועוד.

לכן המגמה בטיפולי פריון היא לנסות ולנטר את התגובה השחלתית הנגרמת על-ידי התרופות, על-מנת שלא יווצר גירוי יתר. אם מתברר שנוצר הריון מרובה עוברים מתעוררת שאלת הצורך בדילול עוברים, על השלכותיה הרפואיות וההלכתיות. היום מקובל רפואית והלכתית שבהריון של מעל לשלושה עוברים יש לדלל חלק מהעוברים, ואילו לגבי שלישיה הדעות עדיין חלוקות. 'ותהר… ויתרוצצו הבנים בקרבה'. בהריונה הראשון, לאחר שנים של עקרות, חשה רבקה בתנועות עובר מוגברות, והיא ביקשה לברר את משמעותן – 'ותלך לדרוש את ה". בהריונות מרובי עוברים קיים ריבוי תנועות, אך הן אינן מסייעות לניטור שלום העוברים; בהריונות האלו יש צורך להיעזר באמצעים מתוחכמים יותר, כגון שימוש במכשיר העל-קול. בהמשך התברר לרבקה שמדובר על הריון תאומים, בו תנועות העוברים מואצות ומרובות, ובגללן יתכן שרבקה אף הרגישה אי נוחות פיסית, מעבר לדאגה הרוחנית מה'התרוצצות' הזו בקרבה. על פי ההבדלים החיצוניים והרוחניים בין יעקב ועשו ברור שהם לא היו תאומים זהים…

קיימת נטייה משפחתית שמגדילה סטטיסטית את לידות התאומים. גם טיפולי פריון למיניהם עשויים כאמור לגרום לשכיחות גבוהה יותר של לידת תאומים ושלישיות עקב ביוץ יתר או החזרת ביציות מופרות רבות (ומדובר אז כמובן בתאומים שאינם זהים).

כאם לתאומות אני יכולה להעיד שהחוויה האמהית היא אדירה ומאתגרת, ובעיקר הניסיון לגדל שתי נשמות שונות, שהן 'שתיהן ביחד' [ברחם לפחות] אך 'כל אחת לחוד'….