שפות האהבה של אבות האומה

אברהם אבינו ושרה אמנו היו סוג של 'חברים מהסניף'. הם הכירו, הם היו מאותו הכפר ומאותה משפחה . הכול היה מוכר כל כך.

בטח בה לב בעלה, ונודע הוא בשערים. אבותינו חיפשו נשים כמעלתם. שרה הייתה ראויה לאברהם, איש החסד, על טלטלות מסעות התשובה הגדולות . זאת היתה זוגיות של חברות וקרבה.

ליצחק אבינו יועדה אישה שתצטיין בחסד, ותגמול לגמלים של אליעזר, ואכן- היא עברה בהצטיינות יתרה את מבחן החסד. פה נרקם קשר השדכנות הראשון בתולדות העולם. יצחק כלל לא היה בתמונה, כשאליעזר הכריע שרבקה היא הראויה לו. הכול נסגר עם אביה ועם אחיה שחיכו להסכמתה. ואכן, כשראתה אותו לראשונה, נפלה מהחמור, מרוב התפעמות. הקשר ביניהם מוסתר מעינינו ונאלם מאוזננו אבל דווקא זה מה שמייקר אותו. קשר עמוק. יציב. ורבקה הייתה האחת והיחידה שלו עד סוף ימיו. זאת היתה זוגיות של ביטחון.

האהבה בין יעקב לרחל הייתה אהבה רומנטית קלאסית. אהבה ממבט ראשון, מבט פנימי אל תוך הנפש. מפגש ליד הבאר והוא הרגיש שזהו זה. שורש נשמתו. ויעקב היה מוכן לשלם מחירים. והיו בעיניו כימים אחדים, מרוב אהבתו אותה.. שלא נטעה-אהבה רומנטית היא חשובה בזוגיות.

ויש את לאה. אם הבנים. היא זו אשר הקימה את בית ישראל. זאת זוגיות של חזון משותף. ושל מחויבות. יעקב אבינו לומד את שפת המחויבות. והוא עקבי לאורך כל הדרך, גם כאב למשפחה ענפה.