שמנופוביה היא מגפה, וצריך להילחם בה

השמנה היא מגפת המאה. לאנשים שמנים יש דימוי גוף ירוד, הערכה עצמית נמוכה, יותר דיכאון וחרדה, נטייה לבדידות, ופחות הישגים אקדמיים. אנשים שמנים מרגישים פחות שווים. ואכן ישנה אפליה על רקע השמנה. הם גם מתקבלים פחות למשרות נחשקות. במחקר בו נשאלו 4,000 אנשים רזים מה הם מעדיפים – לקום בבוקר שמנים או לאבד שנה מהחיים , או לאבד את הראייה שלהם או את הפריון – חלק ניכר העדיף את כל האופציות הנוראיות האלו על השמנה. התופעה הזאת נקראת 'שמנופוביה'- פחד לא הגיוני סביב שמנים. ממש לא הגיוני.

עד ל-50 אחוז מהשמנים חשים הערות מעליבות מצד הסביבה – דיבור סביב מראה, אוכל, אמירות שליליות על משקל, ועוד. יחס לא מכבד גם גורם לעליה במשקל כך שזה מעגל קסמים. לפי מחקרים, יחס לא מכבד להשמנה מעלה סיכון לתמותה בחמישים אחוז. הוא גם מעלה את הסיכון לאכילה רגשית וכפייתית לעצבות ולתחושת שעמום מהחיים. במחקר שבוצע על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים השתתפו 110 ילדים שמנים סביב גיל 12. נמצא שככל שהילדים חשו יותר זלזול מהסביבה לגבי המשקל שלהם, הם עלו במשקל – והיחס היה ישיר. למרות ששלושים אחוז מהאוכלוסייה נמצאת בעודף משקל, יש אפליה תקשורתית. במחקר שסרק 1220 סרטים מצוירים לילדים, נמצא כי בסרטים- הבנות עם תת משקל תמיד יותר אנרגטיות, אהודות, עוזרות לאחרים. דמויות עם עודף משקל – פחות אהובות, הן פחות בזוגיות, והן לא מאושרות. גם ה'ברביות' תמיד בתת משקל- במחקר שבוצע על ילדות- בנות 5-6 שהקריאו להם סיפור עם תמונות של ברבי – נמצא שהקבוצה שנחשפה לתמונות של הברבי חשה ירידה משמעותית בערך העצמי לעומת הקבוצה שנחפשה לסיפור ללא תמונות של ברבי.

גורמי סיכון להשמנה הם גנטיקה ואפי-גנטיקה, גורמים תוך- רחמיים, מאזן ספיגת מזון והוצאת אנרגיה-תרמו-גנטיקה, סוג המזונות הנצרכים, חוסר שינה, סטרס, תרופות,  צריכה נמוכה של מינרלים, וירוסים, ועוד. המצב כך גם במערכת הבריאות. במחקר שבוצע כעל 1697 נשים עם עודף משקל משמעותי, נמצא אחוז מכובד שטענו שהיחס של הצוות המטפל לא היה מספיק מכבד. לפעמים הציוד לא מתאים- לדוגמה- מד לחץ דם עם שרוול לא מותאם. במחקרים שבוצעו באוכלוסיות של רופאים נמצא שהרופאים חושבים שהשמנים מוזרים, עצלנים, חסרי כח רצון. מעל שני שליש מהסטודנטים שמעו מהמדריכים שלהם הערות שליליות או בדיחות על חשבון המטופל השמן. מחקרים אומרים שרופאים מקדישים פחות זמן לבדיקה פיזיקלית של אשה שמנה- 31 דקות לרזה בממוצע כנגד 22 דקות לשמנה. ההיגיון אומר שהמציאות הייתה צריכה להיות הפוכה.

איך המערכת הרפואית, לפחות, יכולה להשתפר? ראשית כל- בבחירת מילים. לא להשתמש במילים שמן, גדול ממדים, או כבד – אלא במילים משקל יתר, מלא, BMI גבוה. אפשר להתייחס  למטופלת כאישה עם השמנה ולא כאישה שמנה. להימנע מבדיחות, משיחה 'שמנה' לדאוג לציוד מתאים – כסאות עם ידיות, האם הציוד עמיד מספיק, האם הגודל מתאים – שוב דוגמת מד לחץ דם, ספקולום לבדיקה גינקולוגית, כמובן שמירה על פרטיות וצניעות כולל וילון אם יש צורך להתפשט, ועוד.

אגב, השמנה היא לא תמיד מסוכנת – אם היא במידה. זה נקרא פרדוקס ההשמנה. במחקר שבוצע בדניה נמצא שאנשים עם BMI של 24-26 היו אם תמותה נמוכה והכי נמוך היה דווקא באלו עם BNI של 27. ממצא זה בולט במיוחד בגיל השלישי. אנשים שמנים הם בעלי חוש הומור מפותח יותר ואופי נינוח.

המסקנה – לכל תכונה יש צדדים חיוביים. צריך רק לפתוח עיניים ולראות.

פורסם במקור ראשון