admin
עם אילו שרירים משקרים? כשהייתי קטנה אהבתי מאוד את הסיפור על פינוקיו, הילד המתוק והמנומש שבכל פעם שהיה משקר התארך אפו. היום אני חושבת שאפשר להשוות זאת למצורע שמדבר לשון הרע ואז העור שלו מתחיל לדבר. לפעמים גם תווי הפנים מדברים, בלי שהאף יתארך. כל אחד מאיתנו מכיר את ילדיו ויכול לקרוא את מבע פניהם בסיטואציות שונות. אבל זה לא לגמרי אמין. היום יש מחקר מדעי שטוען שאפשר לאבחן אמירת שקר באמצעות כיווצים של שרירי פנים בנקודות שונות בלחי ובגבות. הטכנולוגיה הקיימת של גלאי אמת בעייתית ולכן היא לא קבילה בבית המשפט, כי תמיד אפשר ללמוד לשלוט בדופק ולהערים על המכונה. האם מדידת כיווצי השרירים הללו מדויקת יותר?
במחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב השתמשו החוקרים במדבקות המכילות אלקטרודות מיוחדות, שיכולות למדוד את פעילות השרירים והעצבים. החוקרים הדביקו את האלקטרודות על שתי קבוצות שרירי פנים, שרירי הלחי הסמוכים לשפתיים והשרירים שמעל הגבות. הנחקרים ישבו כשלראשם אוזניות והושמעו להם המילים "קו" או "עץ". כאשר נחקר שמע "קו" ואמר "עץ" החוקר היה צריך לזהות שקר בעזרת איתותים אלקטרוניים. התוצאה הייתה מעניינת מאוד: אצל כל אחד השקרים באו לידי ביטוי בשרירים אחרים בפנים, חלק שיקרו עם שרירי הלחי וחלק עם השרירים שמעל הגבות.
ייתכן שצודקים אלו שמקפידים לקרוא לטכנולוגיה שמגלה את השקרים והשקרנים לא מכונת אמת אלא גלאי שקר, מפני שגם כאשר אין שקרים גמורים זה לא אומר שהכול מסביב אמת. אבל חיישנים בנושאים אחרים כן אמורים לקבוע עובדות גמורות ובדוקות. חיישן חכם שפותח בישראל מצליח לזהות בכל יממה כחמישים אלף פרות שנמצאות בייחום, שהוא בדיוק חלון הזמן שבו צריך לבצע הזרעה. החיישן נמצא על קולר הממוקם על צוואר הפרה ומדווח לרפתן שצריך לקרוא לווטרינר. הטכנולוגיה הזאת כבר נמצאת בשימוש ברפתות ביותר מחמישים מדינות ברחבי העולם, והיא מסייעת לווטרינרים להחליט מתי לבצע הזרעה של כל פרה לשם יצירת היריון, מה שמגביר את ייצור החלב של העדר. כגינקולוגית העוסקת בפריון הנושא הזה מרתק בעיניי. החיישנים מעבירים מידע נוסף על הפרות, כמו דיווח על הליכה, לעיסה והעלאת גרה, היריון והמלטה, ומזהים גם עקת חום בימי קיץ חמים. האח הגדול נוכח גם ברפתות, מתברר.
איזה צבע מעדיפים בהמטולוגית? הטכנולוגיה מסייעת לזהות עקות ואי נוחות גם אצל בני אדם. אחד המקומות שנמצא עכשיו בראש מעייניהם של החוקרים והרופאים הוא נקודת המפגש העיקרית בינם ובין החולה והסובל – חדר מיון. ויש מה לשפר שם. כאשר מטופל מגיע לחדר מיון הוא מרגיש תלוי בין שמיים לארץ, כאילו הוא כעת בטיסה אבל בלי שום ציוד נלווה.
בחדר מיון מתקיימת הפעילות הגדולה ביותר בבית החולים. בתוכנית 'בריאה' חברו סטודנטים לתקשורת חזותית בבצלאל לאנשי הסיעוד בשערי צדק, כדי לנסות לבנות מודל שישפר את חוויית המטופל. הפיילוט בוצע במלר"ד – מחלקה לרפואה דחופה. הנושאים העיקריים המקשים על המטופלים הם זמן ההמתנה הארוך ורצון לשמוע הסברים כשאין מי שיכול להיות קשוב אליהם. שאלות נפוצות שהתעוררו אצל מאושפזי חדר המיון היו "מתי הבדיקה מוכנה?", "מתי התור שלי ל־CT?", "מתי יגיע רופא?". נמצא ששאלות של מטופלים קשורות בעיקר לשלושה מימדים: זמן, מקום ותהליך.
במחקר בבריטניה נמצא כי שילוט תואם, פלטפורמה דיגיטלית וחשיבה עיצובית יכולים לשנות לטובה את חוויית הטיפול. בהתאם לכך פותחה אפליקציה עם מפה ומערכת ניווט כדי לזהות היכן נמצאים המכונים השונים, מה המיקום שלך בתור, באיזה מיקום אתה נמצא – כמו אפליקציית ווייז בתוך בית החולים. המטופל מקבל תוצאות מעבדה לסמארטפון שלו בזמן אמת, והאפליקציה תראה לו כמה זמן נשאר לבירור. האפליקציה הותאמה גם לטלפונים כשרים באמצעות שליחת מסרונים והודעות קוליות.
שיתוף פעולה דומה נעשה בין סטודנטים מבצלאל לצוות המחלקה ההמטולוגית בשערי צדק. המחלקה ההמטולוגית היא מחלקה שבה מבקרים אנשים חולים מאוד. הם מבלים בה ימים שלמים גם כאשר הם אינם מאושפזים בה. התהליך מתחיל בהגשת טפסים ולקיחת מספר. לאחר מכן המתנה לשאיבת דמים, הכנסת עירוי, הרצת התרופות, מעקב וביקורת. הדבר אורך שעות. הקירות במחלקה לבנים כשלג. למזלם של המטופלים, העובדת הסוציאלית במחלקה זו החליטה לעצב ולקשט את הקירות, וכך עוצבו מדבקות צבעוניות על הקיר. לפני כן היא בנתה שאלון שבו המטופלים ענו איזה צבע הם רוצים, ורובם השיבו "לא אדום, אבל כן צבעוני ומתחלף, כי אנחנו מגיעים לפה הרבה ועוד נוסיף להגיע, וכדאי שיהיה גיוון". בסוף הוחלט על צבעי הטבע – ירוק וכחול, שיזכירו את הצמיחה והפריחה בעולם שבחוץ, שבו זורחת השמש ומצייצות הציפורים.
הפריה אומנותית. גם יחידת ההפריה החוץ־גופית לא טמנה את ידה בצלחת. אחת האמבריולוגיות ביחידה החליטה שפרט לצפייה בעוברים בצלוחית היא רוצה להיטיב עם המטופלים ברמה הרגשית ולשתף אותם בסיפוק ובחדוות היצירה, יצירת החיים, כדי שחוויית הטיפול תלבש פנים אחרות. מתצפיות דיגיטליות על תחושות של מטופלות פוריות ידוע כי להרגשה הטובה והאופטימית של מאותגרות פריון יש חלק משמעותי בהצלחת הטיפולים, אולם יש בתוכן דיבורים חוסמים. "אם את לא פורייה – את לא. את לא נשית, את לא פורייה, את לא יכולה לעשות מה שכל חתולת רחוב יכולה". נמצא כי מיפוי הרגשות, שלעיתים הם כמין נדנדה בין תקווה לייאוש, יכול להשפיע באופן ישיר על הטיפול הרגשי הנלווה לטיפולי הפריון. כך נבנתה סדנה של טיפול באומנות בהנחיית מטפלת מוסמכת, שבה המטופלת יכולה להתנסות ביצירה ולעשות עיבוד חוויה מותאם לתהליך. זה נפלא. הטכנולוגיה איננה בשירות הרפואה, היא בשירות האדם.
הגשמים בחוץ לא פוסקים. ואני בחדרי החמים, מלטפת את המקלדת האהובה – ותוך כדי הקלדה מדברת עם בתי בטלפון. ברקע יש רעש מקצבי. את בחדר לידה? אני שואלת. אני שומעת רעש של מוניטור עוברי. אמאל'ה, היא משיבה תוך כדי כיבוש צחוק מתוק, אלו המגבים. כל אחד והעולם שהוא חולם. אבל האמת היא שאפשר גם וגם. תושבת פילדלפיה ילדה את תינוקה במושב הקדמי של רכב הטסלה האוטונומי שלה כאשר הרכב היה על מצב נהיגה אוטומטית בדרכו לבית החולים. היא הגיעה ישר לחדר מיון עם התינוק בידיה. לא ייאמן.